קפה הוא אחד המשקאות הנצרכים ביותר בעולם, ובשנים האחרונות עולה העניין המדעי בשאלה האם לצריכת קפה יש השפעה על הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה (MS) ועל מהלך המחלה לאחר האבחון. מטופלים רבים שואלים האם קפה “מותר”, האם הוא “בריא” עבורם, ואם קפאין יכול לשפר עייפות, שיווי משקל או תפקוד יומיומי. הנתונים העדכניים מספקים תשובה מאוזנת ומבוססת מחקר.
סקירה שיטתית ומטה-אנליזה מקיפה מאוד שפורסמה בשנת 2025 מצאה כי צריכת קפה קשורה בסיכון נמוך יותר להתפתחות טרשת נפוצה.[1] כלומר, אנשים שצורכים קפה באופן קבוע נוטים להיות בסיכון נמוך יותר לקבלת אבחנת MS בהשוואה לאנשים שאינם שותים קפה כלל.
מחקרי עוקבה ומחקרי מקרה-ביקורת גדולים הראו כי צריכה גבוהה של קפה — מעל 900 מ״ל ליום (כ-4 כוסות גדולות) — קשורה לירידה משמעותית בסיכון, עם יחס סיכויים (Odds Ratio) הנע בין 0.42 ל-0.70 לעומת צריכה אפסית.[2][3]
קיימים מספר מנגנונים ביולוגיים אפשריים שמסבירים את האפקט:
יחד, נתונים אלה מצביעים על כך שקפה עשוי להיות גורם אורח-חיים בעל השפעה מגנה. אך המשמעות היא אסוציאטיבית בלבד ולא סיבתית.
השאלה המרכזית היא האם הקשר בין צריכת קפה לבין סיכון מופחת ל-MS הוא קשר סיבתי או תוצאה של גורמים מתבלבלים אחרים.
מחקרי עוקבה פרוספקטיביים — שבהם עוקבים אחרי אנשים לאורך זמן — לא הצליחו לשחזר באופן עקבי את האפקט המגן של קפה, וחלקם דיווחו על היעדר קשר מובהק.[4]
בנוסף, מחקרי מנדליאן רנדומיזיישן (MR), המשתמשים בגנים כ"ניסוי טבעי", מצאו כי אין הוכחה לכך שצריכת קפה גבוהה גורמת להפחתת סיכון לטרשת נפוצה.[5]
כלומר — ייתכן שהקשר נובע מהבדלים באורח-חיים, מצב בריאותי, עישון, פעילות גופנית או גורמים סביבתיים אחרים, ולא מצריכת קפה עצמה.
עבור מטופלים שכבר אובחנו ב-MS, השאלה המעשית היא האם קפה עשוי לשפר סימפטומים או להשפיע על קצב התקדמות המחלה.
מספר מחקרים תצפיתיים מצביעים על כך שצריכה קבועה של קפה קשורה לקצב התקדמות איטי יותר אצל מטופלים עם MS מסוג התקפי-הפוגתי, אך ללא השפעה נראית לעין על MS מתקדם.[6]
מחקרים קטנים הראו כי קפאין עשוי לשפר עייפות הקשורה ל-MS אצל חלק מהמטופלים ולתרום לערנות ותפקוד יומיומי טוב יותר.[7]
מחקר קליני פיילוט מצא כי שתיית קפאין לפני ביצוע מבחנים תפקודיים שיפרה שיווי משקל וניידות אצל מטופלים מסוימים עם MS.[8]
מטופלים רבים מדווחים כי קפה מסייע להם להרגיש מרוכזים, ערניים ובעלי אנרגיה גבוהה יותר במהלך היום — כל עוד הצריכה מתונה ומותאמת אישית.
במחקרים שהראו אפקט מובהק, “צריכה גבוהה” הוגדרה לרוב כ-900 מ״ל ליום או יותר — בערך ארבע כוסות גדולות.[2] לא מדובר בכמות המתאימה לכל אחד, ואין מינון "טיפולי" רשמי ל-MS.
במחקרים הקיימים, קפה היה בדרך כלל נסבל היטב בקרב אנשים עם MS, אך יש מצבים שבהם יש לנקוט זהירות:
מומלץ להתייעץ עם נוירולוג לגבי התאמת צריכת הקפה אישית.
המטה-אנליזה משנת 2025 מצאה קשר הפוך בין צריכת קפה לבין סיכון ל-MS. צריכה גבוהה (מעל 900 מ״ל/יום) לוותה ביחסי סיכוי 0.42–0.70 לעומת אי-צריכה.[1–3] המנגנונים האפשריים כוללים השפעה נוגדת דלקת, אנטגוניזם של קולטני אדנוזין, וייצוב מחסום דם-מוח.[2][3]
מחקרי עוקבה ומחקרי MR אינם תומכים בקשר סיבתי. קיימות עדויות חלקיות להשפעה על התקדמות נכות ב-RRMS ולשיפור עייפות ושיווי משקל במבחנים תפקודיים.[6–8]