קפה הוא אחד המשקאות הנפוצים בעולם, והשאלה “האם מותר לשתות קפה עם טרשת נפוצה?” עולה לעיתים קרובות. בשנים האחרונות פורסמו סקירות שיטתיות ומטא־אנליזות חדשות, וגם מחקר אקראי של קפאין לטיפול ב-fatigue אצל מטופלים עם טרשת נפוצה.
התמונה מעניינת: מחקרים תצפיתיים קושרים שתיית קפה עם סיכון נמוך יותר לפתח טרשת נפוצה, אך שיטות גנטיות לא אישרו אפקט מגן סיבתי. אצל מי שכבר אובחן עם טרשת נפוצה, יש מעט נתונים על האטת התקדמות המוגבלות, אך ב-2026 הופיע אות מבוקר חיובי דווקא לגבי קפאין ו-fatigue.
כן, קשר כזה מופיע במחקרים תצפיתיים רבים. עם זאת, גודל האפקט משתנה במידה ניכרת, ולכן אין להפוך את התוצאות להמלצה “לשתות יותר קפה”.
יחס הסיכויים המשוקלל לפתח טרשת נפוצה אצל שותי קפה במטא־אנליזה מ-2025, לפני תיקון לגורמים נלווים.
יחס הסיכויים המתוקן באותה מטא־אנליזה. ההטרוגניות בין המחקרים הייתה גבוהה מאוד.
מטא־אנליזה נוספת מ-2025 מצאה גם היא סיכון נמוך יותר לטרשת נפוצה אצל שותי קפה, שוב עם שונות משמעותית בין המחקרים.
בניתוח מוכר של שני מחקרי case-control גדולים משוודיה ומארצות הברית, צריכת קפה גבוהה — מעל כ-900 מ"ל ביום — הייתה קשורה לירידה של כ-30% בסיכוי לפתח טרשת נפוצה לעומת היעדר שתיית קפה.
במחקרים רבים טרשת נפוצה הייתה פחות שכיחה אצל אנשים ששתו קפה באופן קבוע. בחלק מהעבודות נמצא גם קשר בין הכמות שנצרכה לבין עוצמת האסוציאציה.
וריאנטים גנטיים הקשורים לצריכת קפה רגילה לא אישרו ירידה סיבתית בסיכון לטרשת נפוצה: OR היה סביב 1.00. כלומר, נטייה גנטית לשתות יותר קפה לא הייתה קשורה לסיכון נמוך יותר למחלה.
שתיית קפה קשורה לגורמים רבים נוספים: עישון, אופי העבודה, שינה, תזונה, משקל ופעילות גופנית. גם ניתוח סטטיסטי טוב אינו יכול לנטרל באופן מושלם את כל ההבדלים.
המסקנה המדויקת ביותר: שתיית קפה קשורה לסיכון נמוך יותר לטרשת נפוצה, אך אין הוכחה שקפה עצמו מונע את המחלה באופן סיבתי.
קפה אינו רק קפאין מומס במים. הוא מכיל מאות תרכובות פעילות ביולוגית, וחלק מההשפעות האפשריות עשויות להיות קשורות דווקא לרכיבים שאינם קפאין.
קפאין חוסם בעיקר קולטני A1 ו-A2A. מערכות אלה משתתפות בערנות, בהעברה עצבית, בפעילות microglia ובוויסות תגובה דלקתית.
חומצות כלורוגניות ורכיבים נוספים של קפה הם בעלי פעילות נוגדת חמצון ופוטנציאל אנטי־דלקתי.
במודלים ניסיוניים, קפאין ורכיבים אחרים של קפה משפיעים על cytokines, microglia, מחסום הדם־מוח והישרדות תאי עצב.
כאן בסיס הראיות חלש משמעותית מאשר הנתונים על הסיכון לפתח את המחלה.
במחקר בלגי של 1,372 מטופלים, שתיית קפה קבועה הייתה קשורה לזמן ארוך יותר עד EDSS 6 אצל מטופלים שמחלתם התחילה במהלך התקפי. בקבוצה עם התחלה פרוגרסיבית לא נמצא קשר כזה.
עם זאת, מחקרים מאוחרים יותר לא אישרו קשר עקבי בין כמות הקפה, הצריכה המצטברת לאורך החיים וחומרת הטרשת הנפוצה.
הסקירה כללה שמונה מחקרים קליניים מסוגים שונים. לא נמצא קשר משכנע בין כמות הקפה לבין רמת המוגבלות. לכן כיום אי אפשר לומר שקפה מאט התקדמות של טרשת נפוצה או PIRA.
Fatigue היא אחת הסיבות העיקריות לכך שמטופלים עצמם מדווחים על תועלת מקפה. עד לאחרונה הרעיון התבסס בעיקר על תצפיות ומחקרי פיילוט קטנים.
60 מטופלים עם טרשת נפוצה ו-fatigue קיבלו במשך 12 שבועות 100 מ"ג קפאין ביום או placebo.
בקבוצת הקפאין MFI-20 ירד במידה גדולה יותר באופן מובהק: ההבדל בין הקבוצות היה −8.55 נקודות. השתפרו גם vitality, physical functioning, emotional well-being ו-pain לפי SF-36.
לא דווחו תופעות לוואי חמורות.
המחקר היה קטן ונמשך רק 12 שבועות. התוצאה מעניינת, אך זקוקה לשחזור עצמאי במדגמים גדולים יותר.
בנוסף, 100 מ"ג קפאין טהור אינם שקולים לכמות אקראית של קפה.
בסקר מוקדם יותר של 124 מטופלים, שותי קפה דיווחו לעיתים קרובות על ריכוז טוב יותר, תשומת לב ממושכת יותר וסדר יום מובנה יותר. אלה נתונים סובייקטיביים, אך הם מסבירים היטב מדוע קפה עשוי להרגיש מועיל גם בלי להשפיע על פעילות המחלה.
קפאין מעלה ערנות, מפחית ישנוניות סובייקטיבית ויכול לשפר זמנית קשב ומהירות תגובה אצל אנשים רבים. זו השפעה פרמקולוגית כללית ולא טיפול ספציפי בטרשת נפוצה.
בסקירה השיטתית מ-2024, דווקא ההשפעות הקוגניטיביות והתפקודיות נראו מבטיחות יותר מהשפעה על מוגבלות. עם זאת, מספר המחקרים קטן, המדגמים קטנים ושיטות ההערכה שונות.
| מקור | מה חשוב בו | משמעות מעשית |
|---|---|---|
| קפה רגיל | קפאין, חומצות כלורוגניות, פוליפנולים, melanoidins, diterpenes ורכיבים נוספים. | מחקרים אפידמיולוגיים בודקים בדרך כלל קפה כמשקה, ולא קפאין טהור. |
| קפה נטול קפאין | מכיל מעט קפאין, אך שומר רבים מהרכיבים האחרים של הקפה. | יכול להתאים כאשר אוהבים קפה אך קפאין מחמיר שינה, חרדה או דפיקות לב. |
| טבליות קפאין | מנה צפויה יותר ללא שאר רכיבי המשקה. | נוח למחקרים, אך אינו סיבה להתחיל תוספים באופן עצמאי. |
| תה, מאטה ומשקאות אנרגיה | מכילים גם הם קפאין, אך עם תערובת אחרת של רכיבים פעילים. | אי אפשר להשליך אוטומטית נתונים על קפה לכל משקה שמכיל קפאין. |
אספרסו, קפה פילטר, קפה מקפסולה וקפה נמס יכולים להכיל כמויות שונות מאוד של קפאין. לכן אי אפשר להמיר באופן פשוט מינון ממחקר קליני ל“כוס אחת”.
קפאין יכול להקשות על ההירדמות ולפגוע באיכות השינה. אם מנסים לטפל ב-fatigue באמצעות קפה אך ישנים גרוע יותר, עלול להיווצר מעגל סגור.
אצל אנשים רגישים עלולים להופיע מתח פנימי, טכיקרדיה ותחושת דופק לא סדיר.
קפאין יכול להגביר רעד פיזיולוגי ואצל חלק מהמטופלים להפוך רעד קיים לבולט יותר.
נפח גדול של שתייה וקפאין יכולים להגביר תכיפות ודחיפות במתן שתן אצל חלק מהמטופלים.
קפה עלול להחמיר רפלוקס, צרבת, דיספפסיה או יציאות רכות אצל אנשים רגישים.
קפאין יכול להעלות זמנית לחץ דם, במיוחד אצל מי שאינו צורך אותו באופן קבוע.
לא. גם המטא־אנליזות החדשות מבוססות בעיקר על נתונים תצפיתיים, והאפקט המגן הסיבתי לא הוכח.
אם אדם שותה קפה כבר זמן רב, סובל אותו היטב ואין התוויות נגד, אבחנת טרשת נפוצה אינה סיבה להפסיק.
הפרוגנוזה ארוכת הטווח בטרשת נפוצה נקבעת על ידי גורמים חשובים הרבה יותר: DMT מתאים, הפסקת עישון, פעילות גופנית, שליטה במשקל, שינה וטיפול בגורמי סיכון וסקולריים.
לכן נכון יותר לראות בקפה חלק אחד מתזונה וחיי יום־יום, ולא “טיפול נוירופרוטקטיבי” נפרד.
אם fatigue נעשתה משמעותית, חשוב לא להסתפק בניסיון לפצות עליה באמצעות קפאין, אלא להעריך שינה, תרופות, חסרים, מצב רוח, תסמינים נלווים ופעילות טרשת נפוצה.
החומר עודכן בספטמבר 2026.