תפריט
תחומים
בוטולינום טוקסין
עייפות בטרשת נפוצה: גורמים, אבחון וטיפול
עייפות פתולוגית היא אחד התסמינים השכיחים והלא מוערכים מספיק בטרשת נפוצה. היא יכולה להיות משמעותית גם כאשר המוגבלות המוטורית קלה, ולהשפיע על עבודה, חשיבה, פעילות גופנית, חיי משפחה וחיים חברתיים.
במטא־אנליזה מ-2024 שכללה 69 מחקרים מ-27 מדינות, עייפות נמצאה בכ-59% מהמטופלים עם טרשת נפוצה. עם זאת, ההערכות השתנו במידה רבה בהתאם לסולם ששימש למדידה, גיל, מוגבלות וצורת המחלה.
מהי עייפות פתולוגית בטרשת נפוצה?
Fatigue היא תחושה סובייקטיבית של מחסור באנרגיה פיזית או מנטלית, שמפריעה לבצע פעולות רצויות והכרחיות.
לא פרופורציונלית למאמץ
תחושת תשישות יכולה להופיע לאחר מאמץ קטן או אפילו ללא סיבה ברורה.
לא תמיד חולפת אחרי שינה
בניגוד לעייפות רגילה, שינה טובה יכולה להפחית את התסמין אך לא בהכרח מעלימה אותו לחלוטין.
משפיעה על התפקוד
Fatigue הופכת למשמעותית מבחינה קלינית כאשר היא מגבילה עבודה, לימודים, פעילות גופנית, טיפול עצמי או חיים חברתיים.
שכיחות עולמית משוקללת במטא־אנליזה מ-2024.
הערכת שכיחות בתת־הקבוצה של SPMS באותו ניתוח.
הערכת שכיחות בטרשת נפוצה התקפית־הפוגתית.
Fatigue, fatigability, חולשה וישנוניות הם תופעות שונות
| תופעה | מה המשמעות | דוגמה |
|---|---|---|
| Fatigue | תחושה סובייקטיבית של תשישות או מחסור באנרגיה פיזית או קוגניטיבית. | “אני מרגיש שנגמרה לי האנרגיה למרות שכמעט לא עשיתי דבר.” |
| Fatigability | ירידה מדידה בביצוע משימה במהלך מאמץ מתמשך. | ירידה במהירות ההליכה או בדיוק במשימה קוגניטיבית ככל שהמשימה נמשכת. |
| חולשת שרירים | ירידה בכוח עקב פגיעה במערכת המוטורית. | קושי להחזיק התנגדות בבדיקה נוירולוגית. |
| ישנוניות | נטייה להירדם, לעיתים קרובות עקב מחסור בשינה, דום נשימה בשינה או תרופות מרדימות. | הירדמות בזמן קריאה, צפייה בטלוויזיה או נסיעה. |
למה זה אינו רק הבדל אקדמי?
מטא־אנליזה מ-2026 הראתה קשר חלש בלבד בין fatigue סובייקטיבית לבין fatigability קוגניטיבית שנמדדה באופן אובייקטיבי — המתאם המשוקלל היה כ-r = 0.19. לכן תוצאה תקינה במבחן קוגניטיבי קצר אינה אומרת שהמטופל “לא יכול להיות עייף”, ועייפות סובייקטיבית קשה אינה בהכרח מלווה בירידה מהירה בביצועים אובייקטיביים.
למה נוצרת עייפות בטרשת נפוצה?
ל-fatigue אין מנגנון יחיד. בדרך כלל היא נובעת משילוב של שינויים ראשוניים הקשורים למחלה עצמה ושל גורמים משניים שלעיתים קרובות ניתן לתקן.
מנגנונים מרכזיים
- ירידה ביעילות של רשתות עצביות לאחר דמיאלינציה ופגיעה אקסונלית;
- שינוי בקישוריות התפקודית בין רשתות מוטוריות, קוגניטיביות ומוטיבציוניות;
- מעורבות של מסלולים תלמו־קורטיקליים, גרעיני הבסיס והמוחון;
- שינויים בוויסות מונואמינרגי;
- תרומה אפשרית של מנגנונים דלקתיים ונוירואנדוקריניים.
ה“עלות” התפקודית של תנועה וחשיבה
לאחר פגיעה ב-CNS המוח עשוי להזדקק לגיוס משאבים רבים יותר כדי לבצע משימה מוכרת. המטופל עדיין יכול לבצע אותה, אך ה“מחיר” האנרגטי והקוגניטיבי שלה נעשה גבוה יותר.
זו אחת הסיבות לכך ש-fatigue יכולה להופיע גם כאשר ה-EDSS נמוך יחסית.
לפני שמתחילים “תרופה לעייפות” צריך לחפש מה מחמיר אותה
שינה
חוסר שינה, נדודי שינה, דום נשימה חסימתי בשינה, תסמונת רגליים חסרות מנוחה, כאב, ספסטיות או השתנה תכופה בלילה.
מצב רוח
דיכאון וחרדה יכולים להחמיר fatigue, אך אין להסביר אוטומטית עייפות כסיבה פסיכולוגית.
תרופות
תרופות מרדימות, חלק מהתרופות נוגדות הפרכוסים, מרפי שרירים ותרופות נוספות יכולים להגביר תשישות או ישנוניות ביום.
גורמים רפואיים כלליים
אנמיה, חסר ברזל או B12, מחלות בלוטת התריס והפרעות מטבוליות אחרות נבדקות לפי הצורך הקליני.
תסמינים אחרים של טרשת נפוצה
כאב, ספסטיות, הפרעות הליכה והצורך לפצות באופן מתמיד על חולשה מגדילים את העלות האנרגטית של הפעילות.
זיהום וחום
גם עלייה קלה בטמפרטורת הגוף יכולה להחמיר זמנית הולכה בסיבים שעברו דמיאלינציה ולהגביר fatigue ותסמינים ישנים נוספים.
כיצד מעריכים fatigue בפרקטיקה קלינית?
אי אפשר לאשר עייפות באמצעות בדיקת דם אחת או MRI. ההערכה מבוססת על התסמין עצמו, ההשפעה שלו על החיים וחיפוש אחר גורמים שניתן לתקן.
הפרופיל הקליני
מתי fatigue מתחילה, כיצד היא משתנה במהלך היום והאם יש קשר לחום, שינה, מאמץ, עבודה, זיהומים או תרופות.
סולמות
נפוצים במיוחד FSS, Modified Fatigue Impact Scale (MFIS) ו-Fatigue Scale for Motor and Cognitive Functions (FSMC). הם מודדים היבטים שונים של התסמין ואינם ניתנים להחלפה זה בזה.
שינה ומצב רוח
לפי הצורך מעריכים ישנוניות ביום, דום נשימה בשינה, נדודי שינה, דיכאון וחרדה.
בדיקות דם אינן “פאנל fatigue”
לפי המצב עשויים להידרש ספירת דם, ferritin, B12, TSH ובדיקות נוספות. היקף הבירור נקבע לפי האנמנזה והתסמינים.
טיפול ב-fatigue: הסדר חשוב יותר מרשימת תרופות
פעילות גופנית באמת יכולה להפחית fatigue
בשנת 2026, umbrella review גדול שכלל 46 סקירות שיטתיות עם מטא־אנליזות הראה שדווקא פעילות גופנית מובנית נותנת את האפקט העקבי ביותר בין הגישות שנחקרו לעייפות הקשורה לטרשת נפוצה.
פעילות אירובית
נותנת אפקט ממוצע קטן אך עקבי יחסית. ניתן לבחור הליכה, אופניים, מכשיר אליפטי, שחייה או פעילות אחרת שניתנת לסבול.
אימוני כוח
מטא־אנליזות מודרניות מצביעות גם הן על תועלת. יש להתקדם בהדרגה, במיוחד כאשר קיימים חולשה, ספסטיות או הפרעת שיווי משקל.
Mind-body ותוכניות משולבות
יוגה, תרגילי שיווי משקל ותוכניות משולבות עשויים לעזור, אך גודל האפקט משתנה במידה ניכרת בין המחקרים.
העיקרון המרכזי הוא לא “להתאמן דרך תשישות”
המטרה היא להגדיל בהדרגה את הפעילות הנסבלת בלי לעורר החמרה ממושכת. בהפרעת הליכה, ספסטיות, רגישות משמעותית לחום או מוגבלות גבוהה, עדיף להתאים את התוכנית יחד עם פיזיותרפיסט.
טיפול קוגניטיבי־התנהגותי וניהול אנרגיה
CBT ל-fatigue אינו ניסיון לשכנע את המטופל שהתסמין “פסיכולוגי”. המטרה היא לשנות דפוסי התנהגות, שינה, עומס ותגובה לתסמין שעלולים לשמר את מעגל התשישות.
CBT
מטא־אנליזה מ-2024 אישרה שטיפול קוגניטיבי־התנהגותי מפחית fatigue בטרשת נפוצה. האפקט חשוב במיוחד כאשר העייפות מלווה בהפרעת שינה, חרדה, catastrophizing או פעילות לא סדירה.
Energy management
המטופל לומד לחלק משימות, לתכנן את הפעילויות הקשות ביותר לשעות שבהן האנרגיה גבוהה יותר, להשתמש בהפסקות התאוששות קצרות ולהפחית הוצאות אנרגיה מיותרות.
למה חום מחמיר fatigue ומתי קירור יכול לעזור?
אצל חלק מהמטופלים גם עלייה קלה בטמפרטורת הגוף מחמירה זמנית את הולכת הדחף בסיבי עצב שעברו דמיאלינציה. זהו אחד המנגנונים של תופעת Uhthoff.
טמפרטורת הסביבה
חום וחדרים לא מאווררים יכולים להחמיר לא רק fatigue אלא גם תסמינים ישנים של ראייה, תנועה או תחושה.
פעילות גופנית
פעילות עצמה מועילה, אך ברגישות משמעותית לחום יש חשיבות לטמפרטורת החדר, לאוורור ולתכנון ההתאוששות.
קירור
בריכה קרירה, מיזוג אוויר, אפודי קירור ואמצעים נוספים עשויים לתת שיפור תפקודי זמני אצל מטופלים רגישים לחום.
תרופות ל-fatigue: למה הנתונים סותרים?
אין כיום תרופה בעלת יעילות עקבית שניתנת לשחזור ברוב המטופלים עם fatigue הקשורה לטרשת נפוצה. לכן טיפול תרופתי נשקל באופן אישי, לאחר הערכת גורמים משניים וגישות לא־תרופתיות.
| תרופה / גישה | מה ידוע | משמעות מעשית |
|---|---|---|
| Amantadine | מחקרים מוקדמים קטנים הצביעו על תועלת מתונה, אך במחקר crossover גדול, מבוקר פלצבו, TRIUMPHANT-MS, amantadine לא היה עדיף על פלצבו. | לעיתים נעשה בו ניסיון off-label לאחר הערכה אישית, אך אין מקום לרשום אותו אוטומטית לכל מטופל עם fatigue. |
| Modafinil | ב-TRIUMPHANT-MS הוא לא היה עדיף על פלצבו. ב-COMBO-MS 2024, modafinil, CBT והשילוב ביניהם היו קשורים לשיפור קליני משמעותי דומה, אך למחקר לא הייתה קבוצת פלצבו. | אפשר לדון בו באופן אישי, במיוחד כאשר יש ישנוניות משמעותית ביום, אך הנתונים אינם תומכים ביעילות אוניברסלית. |
| Methylphenidate | גם הוא לא היה טוב יותר מפלצבו ב-TRIUMPHANT-MS, ותופעות לוואי היו שכיחות יותר מאשר עם פלצבו. | אינו חלק מהטיפול השגרתי הסטנדרטי ב-MS-related fatigue. |
| נוגדי דיכאון | עשויים להפחית fatigue כאשר לדיכאון יש תרומה משמעותית. חלק מההנחיות מאפשרות דיון אישי ב-off-label של תרופות מסוימות. | המטרה העיקרית היא טיפול בדיכאון הנלווה, ולא מתן אוטומטי כ“תרופה לעייפות”. |
מה לא צריך להיחשב טיפול מוכח ב-fatigue?
“דיאטה מיוחדת לעייפות”
אין נתונים משכנעים שדיאטה מסוימת מפחיתה במיוחד MS-related fatigue. תזונה בריאה חשובה לבריאות הכללית, אך זו שאלה אחרת.
ויטמין B12 ללא חסר
יש לתקן חסר ב-B12. אך זריקות B12 אינן טיפול ב-fatigue אצל מטופל שרמת הוויטמין שלו תקינה.
קפאין כטיפול
קפאין יכול להגביר ערנות באופן זמני, אך אינו טיפול מוכח בעייפות פתולוגית בטרשת נפוצה ועלול לפגוע בשינה.
נוירומודולציה ניסיונית
tDCS ושיטות אחרות נחקרות, ובחלק מהמטא־אנליזות מופיע אות קצר טווח של יעילות, אך הן עדיין אינן טיפול סטנדרטי ב-fatigue.
עבודה, משפחה ותכנון היום
אצל מטופלים רבים הבעיה העיקרית של fatigue אינה הציון בסולם, אלא חוסר היכולת לחזות כמה אנרגיה תישאר באמצע היום או בסופו.
לתכנן משימות מורכבות
להשאיר את הפעילויות הקשות לשעות שבהן האנרגיה בדרך כלל גבוהה יותר, ואת המשימות הפחות חשובות לתקופות של ירידה בתפקוד.
התאוששות קצרה במקום פסיביות ממושכת
שילוב פעילות עם הפסקות קצרות לעיתים קרובות מועיל יותר מאשר ויתור מוחלט על פעילות גופנית וחברתית.
התאמת מקום העבודה
שעות גמישות, אפשרות לעבודה מהבית, עבודה בישיבה, מיזוג אוויר והפחתת תנועה מיותרת יכולים לשנות משמעותית את התוצאה התפקודית.
שינוי ב-fatigue הוא סיבה לחפש את הגורם, ולא להחליף DMT אוטומטית
מתאים יותר לגורם משני
- החמרה חדה לאחר כמה לילות של שינה גרועה;
- חום או חום גוף מוגבר;
- זיהום;
- תרופה מרדימה חדשה;
- החמרה בכאב או בספסטיות.
נדרשת הערכה נוירולוגית מחדש
- fatigue מלווה בתסמינים נוירולוגיים מוקדיים חדשים;
- נוצרה החמרה תפקודית מתמשכת;
- מהלך המחלה השתנה;
- יש ספק לגבי שליטה בפעילות או בהתקדמות הטרשת הנפוצה.
מה נחשב כיום לאסטרטגיה הסבירה ביותר?
1. לא להתייחס ל-fatigue כאל “חלק בלתי נמנע מטרשת נפוצה” שפשוט צריך לסבול.
2. לא להתחיל בחיפוש אחר “התרופה החזקה ביותר”. קודם להגדיר את סוג התסמין ולחפש גורמים משניים.
3. להשתמש בפעילות גופנית מובנית ובגישות התנהגותיות כבסיס לטיפול, תוך התאמה למוגבלות ולרגישות לחום.
4. לשקול טיפול תרופתי באופן אישי ולהעריך אותו לא לפי התחושה הסובייקטיבית בימים הראשונים, אלא לפי מטרה תפקודית שנקבעה מראש.
5. כאשר אופייה של fatigue משתנה, להעריך מחדש שינה, תרופות, גורמים רפואיים כלליים ואת מצב הטרשת הנפוצה עצמה.
מתי fatigue דורשת הערכה קלינית נפרדת?
העייפות מפריעה לעבוד או לחיות כרגיל
חשוב להבין איזה מנגנון גורם לאובדן האנרגיה והתפקוד.
מנוחה לא עוזרת
זהו מצב שמצדיק הערכת גורמים הקשורים לשינה, דיכאון, תרופות, deconditioning ו-MS-related fatigue ראשונית.
תרופות לעייפות אינן עוזרות
לפעמים הבעיה אינה בבחירת התרופה אלא בזיהוי שגוי של מנגנון התסמין.
ה-fatigue השתנתה באופן ברור
החמרה חדשה ומתמשכת דורשת הערכה מחדש של גורמים נלווים ושל מהלך הטרשת הנפוצה.
ייעוץ עם ד"ר לידיה פרחובה
כאשר קיימת עייפות משמעותית על רקע טרשת נפוצה, ניתן להעריך את התרומה של המחלה עצמה, שינה, מצב רוח, תרופות, כאב, ספסטיות, הפרעות הליכה, רגישות לחום וגורמים רפואיים כלליים.
מטרת הייעוץ היא לבנות תוכנית אישית שבה הטיפול ב-fatigue קשור לתפקוד האמיתי של המטופל ולא רק לציון בשאלון.
שאלות נפוצות על עייפות בטרשת נפוצה
האם עייפות בטרשת נפוצה היא פשוט חולשה?
האם החמרה ב-fatigue תמיד מעידה על התקף?
האם פעילות גופנית עוזרת?
האם modafinil עוזר?
האם צריך לנוח יותר?
האם קירור עוזר?
ד"ר לידיה פרחובה
נוירולוגית, דוקטור למדעי הרפואה. תחומי העבודה הקלינית העיקריים כוללים נוירואימונולוגיה, טרשת נפוצה, הפרעות תנועה, מיגרנה, ספסטיות וטיפול בבוטולינום.
ORCID: 0000-0002-4776-2999
המידע בעמוד נועד למטרות הסברה ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מקורות מדעיים מרכזיים
- Yi X, Zhang Y, Du Q, et al. Global prevalence of fatigue in patients with multiple sclerosis: a systematic review and meta-analysis. Front Neurol. 2024;15:1457788. doi:10.3389/fneur.2024.1457788
- Fleischmann HH, Derusha AE, Kiselica AM, Correia S, Sweet LH. The Relationship Between Subjective and Objective Fatigue Assessment Approaches in Multiple Sclerosis: A Meta-Analysis. Neuropsychol Rev. 2026. doi:10.1007/s11065-026-09696-8
- Hawas Y, Abdelmageed A, Abouzid M, et al. Measurements and management of multiple sclerosis-related fatigue: an umbrella review and meta-analysis. Disabil Rehabil. 2026. doi:10.1080/09638288.2026.2711882
- Vo HLT, Elias S, Hardy TA. Cognitive behavioural therapy for fatigue in patients with multiple sclerosis: A systematic review and meta-analysis. Mult Scler Relat Disord. 2024;91:105908. doi:10.1016/j.msard.2024.105908
- Yang J, Li H, Zhang Y, Hu S, Yu Z. Effects of exercise on fatigue and quality of life in multiple sclerosis: a network meta-analysis and systematic review. J Neurol. 2025;272(9):621. doi:10.1007/s00415-025-13368-7
- Nourbakhsh B, Revirajan N, Morris B, et al. Safety and efficacy of amantadine, modafinil, and methylphenidate for fatigue in multiple sclerosis: a randomised, placebo-controlled, crossover, double-blind trial. Lancet Neurol. 2021;20(1):38–48. doi:10.1016/S1474-4422(20)30354-9
- Braley TJ, Ehde DM, Alschuler KN, et al. Comparative effectiveness of cognitive behavioural therapy, modafinil, and their combination for treating fatigue in multiple sclerosis (COMBO-MS). Lancet Neurol. 2024;23(11):1108–1118. doi:10.1016/S1474-4422(24)00354-5
- Patejdl R, Zettl UK. The Pathophysiology of Motor Fatigue and Fatigability in Multiple Sclerosis. Front Neurol. 2022;13:891415. doi:10.3389/fneur.2022.891415
- Margoni M, Valsasina P, Bacchetti A, et al. Resting State Functional Connectivity Modifications in Monoaminergic Circuits Underpin Fatigue Development in Patients With Multiple Sclerosis. Mol Psychiatry. 2024;29(9):2647–2656. doi:10.1038/s41380-024-02532-6
- Schwid SR, Petrie MD, Murray R, et al. A randomized controlled study of the acute and chronic effects of cooling therapy for MS. Neurology. 2003;60(12):1955–1960. doi:10.1212/01.WNL.0000070183.30517.2F
- National Institute for Health and Care Excellence. Multiple sclerosis in adults: management. NICE guideline NG220. Updated recommendations on fatigue management, 2022. NICE NG220
החומר עודכן בספטמבר 2026.
