טרשת נפוצה • הפרעות תנועה

רעד בטרשת נפוצה: גורמים, אבחון וטיפול

רעד בטרשת נפוצה קשור לרוב לפגיעה במסלולים הצרבלו־תלמו־קורטיקליים ולעיתים קרובות מלווה באטקסיה, ירידה בדיוק התנועה והפרעות שיווי משקל. לצורך טיפול חשוב להעריך לא רק את חומרת הרעד, אלא גם את סוגו, את השפעתו על תפקוד היד ואת התרומה של הפרעות נוירולוגיות נוספות.

לפי סקירה שיטתית מ-2025, השכיחות המשוקללת של רעד אצל אנשים עם טרשת נפוצה הייתה כ-33%, אם כי ההערכות היו שונות מאוד בין המחקרים. במדגמים גדולים יותר השכיחות הייתה קרובה ל-22%.

רעד אצל מטופל עם טרשת נפוצה אינו תמיד נגרם מהטרשת עצמה. אם הרעד הופיע לאחרונה, בעל אופי חריג או השתנה בפתאומיות, יש לשקול סיבות תרופתיות, מטבוליות, פונקציונליות והפרעות תנועה אחרות.
רעד ביד בטרשת נפוצה עלול להקשות על החזקת כוס
רעד עלול להקשות משמעותית על אכילה, כתיבה והחזקת חפצים.
מנגנון

למה נוצר רעד בטרשת נפוצה?

הרעד האופייני ביותר בטרשת נפוצה קשור לפגיעה ברשת הצרבלו־תלמו־קורטיקלית, האחראית על הדיוק והחלקות של התנועה.

המוחון

נגעי דמיאלינציה ושינויים אטרופיים עלולים לפגוע בתיקון התנועה בזמן אמת.

התלמוס

התלמוס משתתף בהעברה ובאינטגרציה של אותות מוטוריים. פגיעה בו עלולה להגביר תנודות פתולוגיות.

הקשרים בין המבנים

לא רק נגעים בודדים חשובים, אלא גם פגיעה במסלולים המחברים בין המוחון, התלמוס והקורטקס המוטורי.

חומרת הרעד אינה תמיד נקבעת לפי מספר הנגעים ב-MRI. למיקום הנגעים, לפגיעה במסלולים, לאטרופיה וליכולת המוח לפצות באמצעות נוירופלסטיות יש חשיבות רבה.
תמונה קלינית

אילו סוגי רעד מופיעים בטרשת נפוצה?

רעד אינטנציוני

מתגבר ככל שהיד מתקרבת למטרה: במבחן אצבע–אף, בכתיבה, בשימוש בסכו"ם או בעבודה עם חפצים קטנים.

זהו הסוג האופייני ביותר של רעד הקשור לפגיעה במוחון.

רעד פוסטורלי

מופיע או מתחזק כאשר המטופל מחזיק את היד בתנוחה מסוימת. הוא יכול להופיע יחד עם מרכיב אינטנציוני.

רעד במנוחה

אינו אופייני לרעד צרבלי טיפוסי בטרשת נפוצה. אם הוא בולט, יש לשקול פרקינסוניזם או סיבה נוספת אחרת.

רעד ואטקסיה אינם אותו דבר

אצל מטופל עם טרשת נפוצה יכולים להופיע במקביל רעד, דיסמטריה, הפרעת קואורדינציה, חולשה ואטקסיה תחושתית. גם אם מצליחים להפחית את הרעד עצמו, תפקוד היד יכול להישאר מוגבל בגלל מרכיבים אחרים של התסמונת הצרבלית.

אבחנה מבדלת

לא כל רעד אצל מטופל עם טרשת נפוצה נגרם מהמחלה עצמה

רעד חיוני

בדרך כלל דו־צדדי ובעיקר פוסטורלי וקינטי. ייתכן סיפור משפחתי. סימנים צרבליים או מוקדיים אחרים יכולים להיעדר.

רעד פרקינסוני

בדרך כלל בולט יותר במנוחה, יכול להיות אסימטרי ולהופיע יחד עם ברדיקינזיה, ריגידיות ושינויים אופייניים בתנועה.

רעד פונקציונלי

מאפיינים אופייניים כוללים שונות, שינוי עם הסחת קשב, entrainment וסימנים חיוביים נוספים של הפרעת תנועה פונקציונלית.

סיבות תרופתיות ומטבוליות

רעד יכול להחמיר בתירוטוקסיקוזיס, היפוגליקמיה ובשימוש בתרופות מסוימות, כולל ממריצים, lithium, valproate וחלק מנוגדי הדיכאון.

אבחון

מה הנוירולוג מעריך כאשר יש רעד?

סוג הרעד והמצבים שבהם הוא מופיע

חשוב להבין האם הרעד מופיע במנוחה, בהחזקת תנוחה, בזמן תנועה או בהתקרבות למטרה.

הפרעות נלוות

מעריכים אטקסיה, דיסמטריה, חולשה, תחושה, דיבור, הליכה ושיווי משקל.

MRI

לפי הצורך בוחנים מחדש מעורבות של המוחון, גזע המוח, התלמוס והמסלולים הקשורים, וכן את הפעילות הכללית של הטרשת הנפוצה.

הערכה כמותית

ניתן להשתמש בסולם Bain, בהקלטת וידאו, ניתוח כתב יד, ספירלת ארכימדס, אקסלרומטריה והערכת ביצוע של משימות יומיומיות מסוימות.

הופעה פתאומית או החמרה חדה של רעד דורשות הערכה נפרדת: יש לשלול התקף חדש של טרשת נפוצה, סיבה תרופתית ומחלה נוירולוגית חריפה אחרת.
טיפול סימפטומטי

טיפול ברעד בטרשת נפוצה

אין כיום תרופה אוניברסלית שמצליחה לשלוט באופן אמין ברעד צרבלי בטרשת נפוצה. בפועל הטיפול נבנה סביב המטרה התפקודית של המטופל ולעיתים קרובות משלב כמה גישות.

גישה מתי יכולה לעזור מגבלות
Propranolol יכול לעזור כאשר יש מרכיב פוסטורלי משמעותי. ההשפעה על רעד צרבלי טיפוסי בטרשת נפוצה לעיתים קרובות מוגבלת.
Clonazepam יכול לעיתים להפחית את חומרת הרעד אצל מטופלים מסוימים. ישנוניות, נפילות, השפעות קוגניטיביות וסיכון לתלות מגבילים שימוש ממושך.
Levetiracetam ותרופות אנטי־פרכוסיות אחרות משמשות לעיתים באופן אינדיבידואלי ברעד עמיד לטיפול. תוצאות המחקרים אינן אחידות ואין בסיס ראיות משכנע.
קנבינואידים יכולים להינתן לתסמינים אחרים של טרשת נפוצה לפי ההתוויות. מחקרים מבוקרים לא הראו השפעה אמינה דווקא על רעד.
Botulinum toxin type A ניתן לשקול ברעד חמור של הגפה העליונה, כאשר אפשר לזהות את השרירים שיוצרים את התנועה הפתולוגית. נדרש לבחור שרירים ומינונים באופן אישי. הסיכון העיקרי הוא חולשה מוגזמת.
Isoniazid ותרופות נוספות שנחקרו בעבר לרעד בטרשת נפוצה אינן נחשבות כיום לאפשרויות טיפול סטנדרטיות בגלל יעילות מוגבלת וסיכון לתופעות לוואי.
טיפול פוקלי

טיפול בבוטולינום לרעד ביד

Botulinum toxin אינו מטפל בטרשת הנפוצה עצמה, אך אצל מטופלים שנבחרו בקפידה הוא עשוי להפחית את אמפליטודת הרעד ולשפר ביצוע של משימות מסוימות ביד.

מתי הגישה מתאימה במיוחד?

כאשר הרעד נוצר על ידי מספר מוגבל יחסית של שרירים ואפשר להפחית את התנועה הפתולוגית בלי לפגוע באופן משמעותי בכוח התפקודי שנותר.

המגבלה העיקרית

במינון גבוה מדי או בבחירת שרירים לא מתאימה, החולשה עלולה לפגוע בתפקוד היד יותר מהרעד המקורי.

מה הראו המחקרים?

במחקר אקראי, זריקות botulinum toxin type A שיפרו את חומרת הרעד, הכתיבה וציור הספירלה בהשוואה לפלצבו. עם זאת, חולשה לאחר הזרקה הייתה שכיחה יותר, ולכן התוצאה תלויה במידה רבה בבחירה מדויקת של השרירים ובמינון.

שיקום

כיצד להפחית את השפעת הרעד על חיי היום־יום?

ייצוב הגו וחגורת הכתפיים

יציבות פרוקסימלית טובה יותר עשויה לעיתים לשפר את השליטה בתנועת כף היד והאמה.

ריפוי בעיסוק

ניתן להתאים כתיבה, אכילה, שימוש במחשב, חפצים ביתיים וסביבת עבודה.

משקולות וייצוב

משקולות ליד, אורתזות ואביזרים מיוחדים יכולים לעיתים להפחית את ההשלכות התפקודיות של הרעד, אם כי האפקט אישי.

סכו"ם מותאם

ידיות מעובות, כפיות מייצבות ואביזרים נוספים יכולים לשפר עצמאות בזמן אכילה.

שיווי משקל והליכה

כאשר רעד מופיע יחד עם אטקסיה, יש לעבוד בנפרד גם על שיווי משקל ועל מניעת נפילות.

קירור מקומי

אצל חלק מהמטופלים הוא מפחית זמנית את אמפליטודת הרעד ויכול לשמש לפני משימה תפקודית מסוימת.

אמצעים טכניים ונוירומודולציה

כאשר הטיפול הרגיל אינו מספיק

אורתזות פעילות ואמצעי ייצוב

מפותחות מערכות שמזהות תנועה פתולוגית ומפחיתות את האמפליטודה שלה באופן מכני או אלקטרוני. הנתונים לגבי רעד בטרשת נפוצה עדיין מוגבלים.

MRgFUS

אולטרסאונד ממוקד נחקר באופן נרחב ברעד חיוני ובסוגים נוספים של רעד. הניסיון ברעד הקשור לטרשת נפוצה עדיין מוגבל, ולכן אין לראות בשיטה טיפול סטנדרטי.

טיפול נוירוכירורגי

גירוי מוחי עמוק ברעד חמור בטרשת נפוצה

ניתן לשקול DBS אצל מטופלים שנבחרו בקפידה רבה עם רעד חמור שמגביל באופן משמעותי את התפקוד ואינו מגיב לטיפול תרופתי ולשיקום.

השפעה אפשרית

בסקירה שיטתית ובמטא־אנליזה של 17 מחקרים שכללו 168 מטופלים, שיפור ברעד לאחר DBS תואר בכ-73%.

עם זאת, תוצאות המחקרים היו הטרוגניות מאוד, ורוב הנתונים לא הגיעו ממחקרים אקראיים גדולים ומודרניים.

למה התפקוד יכול להשתפר פחות מהרעד עצמו?

גם כאשר הרעד פוחת באופן משמעותי, אטקסיה, דיסמטריה, חולשה או הפרעות תחושה שנותרות יכולות להגביל את התוצאה התפקודית.

DBS ברעד הקשור לטרשת נפוצה אינו טיפול שגרתי. ההחלטה דורשת הערכה של פעילות המחלה, חומרת האטקסיה, מצב ההליכה, התפקוד הקוגניטיבי, התועלת התפקודית הצפויה והסיכונים הנוירוכירורגיים.
מטרה טיפולית מציאותית

האם אפשר להעלים לחלוטין רעד בטרשת נפוצה?

היעלמות מלאה של רעד צרבלי משמעותי אינה שכיחה. המטרה המעשית היא להפחית את השפעתו על תפקודים מסוימים ולשמור על עצמאות מרבית.

אכילה ושתייה

להחזיק כוס, להשתמש בכף ובמזלג ולהפחית שפיכת נוזלים.

כתיבה וטלפון

לשפר את הדיוק בכתיבה, בהקלדה ובשימוש במסך מגע.

טיפול עצמי

להקל על לבוש, היגיינה ופעולות יום־יומיות נוספות.

ייעוץ

מתי כדאי לבצע הערכה נפרדת של הרעד?

הרעד מפריע לתפקוד היד

חשוב להבין מה מגביל את התנועה יותר: הרעד עצמו, אטקסיה, חולשה או שילוב ביניהם.

התרופות אינן עוזרות

ניתן להעריך מחדש את אבחנת הרעד, את ההיגיון בטיפול התרופתי הנוכחי ואת האפשרות לטיפול בבוטולינום או שיקום.

נשקל DBS

חשוב להעריך מראש האם הפחתת הרעד אכן צפויה לשפר את התפקוד באופן משמעותי.

אופי הרעד השתנה

רעד חדש במנוחה, אסימטריה בולטת או החמרה מהירה דורשים אבחנה מבדלת מחדש.

ייעוץ עם ד"ר לידיה פרחובה

אצל מטופל עם רעד על רקע טרשת נפוצה ניתן להעריך את סוג הרעד והמנגנון שלו, את הקשר להפרעות נוירולוגיות אחרות ואת האפשרויות לטיפול תרופתי, בוטולינום, שיקום ושיטות נוירומודולציה.

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות על רעד בטרשת נפוצה

למה הרעד מתחזק כאשר היד מתקרבת לחפץ?
זהו סימן אופייני לרעד אינטנציוני. כאשר המערכות הצרבליות פגועות, קשה יותר לתקן את התנועה ככל שהיד מתקרבת למטרה.
האם propranolol עוזר לרעד בטרשת נפוצה?
לעיתים הוא יכול להפחית את המרכיב הפוסטורלי, אך ברעד צרבלי אינטנציוני משמעותי ההשפעה לעיתים קרובות מוגבלת.
האם אפשר להשתמש ב-botulinum toxin?
במקרים מסוימים כן. המצב המתאים ביותר הוא רעד חמור ביד עם דפוס שרירי ברור מספיק, כאשר אפשר להפחית את התנועה הפתולוגית בלי אובדן משמעותי של כוח שימושי.
האם קנבינואידים עוזרים לרעד?
מחקרים מבוקרים לא הראו השפעה אמינה על רעד. לקנבינואידים עשויות להיות התוויות אחרות בטרשת נפוצה, אך אין להשתמש בהם דווקא לטיפול ברעד ללא הצדקה נפרדת.
האם DBS יכול לעזור לרעד בטרשת נפוצה?
אצל חלק מהמטופלים שנבחרו בקפידה, DBS יכול להפחית את הרעד באופן משמעותי. עם זאת, התוצאה פחות צפויה מאשר ברעד חיוני קלאסי, משום שבטרשת נפוצה מופיעים לעיתים קרובות גם אטקסיה, חולשה והפרעות נוספות.
האם רעד חדש תמיד מעיד על התקף של טרשת נפוצה?
לא. הסיבה יכולה להיות תרופה, הפרעה מטבולית, רעד חיוני, רעד פרקינסוני או רעד פונקציונלי. החמרה חריפה חדשה דורשת הערכה קלינית.
העמוד זמין גם בשפות נוספות:
מחברת

ד"ר לידיה פרחובה

נוירולוגית, דוקטור למדעי הרפואה. תחומי העבודה הקלינית העיקריים כוללים נוירואימונולוגיה, טרשת נפוצה, הפרעות תנועה, ספסטיות וטיפול בבוטולינום.

המידע בעמוד נועד למטרות הסברה ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.

מקורות מדעיים מרכזיים

  1. Vaheb S, Dehghani Firouzabadi D, Ghoshouni H, et al. Frequency of tremor in people with multiple sclerosis: a systematic review and meta-analysis. Clinical Parkinsonism & Related Disorders. 2025;12:100315. doi:10.1016/j.prdoa.2025.100315.
  2. Boonstra FM, Noffs G, Perera T, et al. Functional neuroplasticity in response to cerebello-thalamic injury underpins the clinical presentation of tremor in multiple sclerosis. Multiple Sclerosis. 2020;26(6):696–705. doi:10.1177/1352458519837706.
  3. Boonstra F, Florescu G, Evans A, et al. Tremor in multiple sclerosis is associated with cerebello-thalamic pathology. Journal of Neural Transmission. 2017;124(12):1509–1514. doi:10.1007/s00702-017-1798-4.
  4. Abboud H, Hill E, Siddiqui J, Serra A, Walter B. Neuromodulation in multiple sclerosis. Multiple Sclerosis. 2017;23(13):1663–1676.
  5. Zali A, Jahanshahi A, Rahimpour S, et al. Deep brain stimulation for multiple sclerosis tremor: a systematic review and meta-analysis. Multiple Sclerosis and Related Disorders. 2021;54:103256. doi:10.1016/j.msard.2021.103256.
  6. Van der Walt A, Sung S, Spelman T, et al. A double-blind, randomized, controlled study of botulinum toxin type A in MS-related tremor. Neurology. 2012;79(1):92–99. doi:10.1212/WNL.0b013e31825dcdd9.
  7. Koch M, Mostert J, Heersema D, De Keyser J. Tremor in multiple sclerosis. Journal of Neurology. 2007;254(2):133–145. doi:10.1007/s00415-006-0296-7.
  8. Ghadiri F, Moghadasi AN. Pharmacological treatment of tremor in multiple sclerosis: a systematic review. Multiple Sclerosis and Related Disorders. 2022.
  9. Fox P, Bain PG, Glickman S, Carroll C, Zajicek J. The effect of cannabis on tremor in patients with multiple sclerosis. Neurology. 2004;62(7):1105–1109. doi:10.1212/01.WNL.0000118203.67138.3E.

החומר עודכן בספטמבר 2026.

Made on
Tilda