תפריט
תחומים
בוטולינום טוקסין
תזונה בטרשת נפוצה: דיאטות, ויטמין D והמיקרוביום של המעי
כיום אין דיאטה אחת שהוכחה כעוצרת טרשת נפוצה, מפחיתה התקפים באופן אמין כמו DMT או מונעת התקדמות של מוגבלות. אבל אין פירוש הדבר שלתזונה אין חשיבות.
התזונה משפיעה על משקל, סיכון קרדיווסקולרי, מטבוליזם, בריאות העצם, תפקוד המעי, עצירות, fatigue והרגשה כללית. דפוסי תזונה מסוימים נחקרים במיוחד ב-MS, ומחקרים על ויטמין D ועל המיקרוביום של המעי הניבו בשנים האחרונות תוצאות חדשות אך לעיתים סותרות.
מה אפשר לומר על תזונה ב-MS בלי להגזים?
התמונה מעניינת יותר משהייתה לפני כמה שנים: מחקרים אקראיים מסוימים מראים שיפור ב-fatigue, באיכות החיים ובמדדים מטבוליים, אך עדיין אין מספיק ראיות לכך שדיאטה מסוימת משנה באופן אמין את פעילות המחלה בטווח הארוך.
יש נתונים לגבי תסמינים
דיאטה ים־תיכונית, דיאטה דלת שומן, דיאטות פליאוליתיות מותאמות ודפוסים נוספים הפחיתו fatigue ושיפרו איכות חיים במחקרים קטנים.
לגבי התקפים והתקדמות — הנתונים חלשים הרבה יותר
מחקרים תצפיתיים מוצאים לעיתים קשר בין איכות תזונה טובה יותר לבין פחות תסמינים או פחות מוגבלות, אך אי אפשר להסיק מהם סיבתיות.
בריאות כללית כן חשובה
השמנה, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, פעילות גופנית נמוכה וגורמי סיכון וסקולריים אחרים אינם רצויים גם ב-MS. התזונה חשובה לפחות מסיבה זו.
איזה דפוס תזונה סביר כבסיס ב-MS?
לרוב האנשים עם טרשת נפוצה הגישה ההגיונית ביותר אינה דיאטה קיצונית, אלא דפוס ארוך־טווח הקרוב לתזונה ים־תיכונית: הרבה מזון מן הצומח, מספיק חלבון, דגים, שומנים בלתי רוויים ומעט ככל האפשר מזון אולטרה־מעובד.
ירקות ופירות
סוגים וצבעים שונים מדי יום. הם מספקים סיבים, אשלגן, פולאט, פוליפנולים, קרוטנואידים ופיטוכימיקלים רבים אחרים.
דגנים מלאים
שיבולת שועל, כוסמת, חיטה מלאה, אורז מלא, קינואה, שעורה ודגנים פחות מעובדים אחרים.
קטניות
עדשים, שעועית, חומוס, אפונה ומוצרי סויה מספקים חלבון, סיבים ומצע לתסיסה במעי.
דגים
במיוחד דגים ימיים שמנים כמקור לחלבון, אומגה-3 וויטמין D. דגים מועילים לבריאות הקרדיו־מטבולית, אף שאומגה-3 אינה DMT.
שומנים בלתי רוויים
שמן זית, אגוזים, זרעים, אבוקדו ודגים עדיפים על עודף של שומן רווי.
חלבון מספק
דגים, עוף, ביצים, קטניות, מוצרי חלב או סויה מסייעים לשמור על מסת שריר, דבר חשוב במיוחד כאשר הפעילות הגופנית יורדת.
דיאטה צריכה להתאים לחיים לאורך שנים
אם אפשר להחזיק מעמד בדיאטה רק שבועיים, אם יש רעב מתמיד, אובדן מסת שריר או צורך בעשרה תוספים כדי לפצות על המגבלות — זו לעיתים רחוקות אסטרטגיה טובה לטווח ארוך.
מה כדאי לצמצם?
מזון אולטרה־מעובד
מזון מהיר, חלק גדול מהמזון האפוי התעשייתי, משקאות ממותקים ומזונות בעלי צפיפות קלורית גבוהה וערך תזונתי נמוך.
עודף שומן רווי
כמויות גדולות של בשר מעובד, מוצרי בשר שמנים, חמאה, שמנת, שומן קוקוס ושומן דקלים.
עודף סוכר
במיוחד קלוריות נוזליות: משקאות מתוקים, משקאות אנרגיה וכמויות גדולות של קינוחים.
עודף אלכוהול
יכול להחמיר שיווי משקל, fatigue ושינה, להשפיע על השלפוחית ולהיכנס לאינטראקציה עם תרופות.
מוצרי חלב, מלח וגלוטן
מוצרי חלב
יש היפותזות ניסיוניות לגבי תגובתיות צולבת בין חלבוני חלב מסוימים לבין רכיבים של רקמת עצב. אך אין נתונים קליניים משכנעים שלפיהם כל אדם עם MS צריך להפסיק לחלוטין מוצרי חלב.
אם אין אי־סבילות, אלרגיה או סיבה רפואית אחרת, צריכה מתונה של מוצרי חלב מותרת ואף יכולה להיות מקור נוח לחלבון ולסידן.
מלח
במודלים ניסיוניים עודף מלח יכול להגביר מנגנוני Th17 פרו־דלקתיים. בבני אדם התוצאות התצפיתיות סותרות, ואין הוכחה משכנעת שמלח מעלה ישירות את פעילות MS.
עודף מלח עדיין אינו רצוי בגלל לחץ דם וסיכון קרדיווסקולרי.
גלוטן
בצליאק דיאטה ללא גלוטן היא חובה. ברגישות לגלוטן שאינה צליאק, ההחלטה אינדיבידואלית.
אצל אדם עם MS ללא צליאק, לדיאטה קפדנית ללא גלוטן אין אפקט disease-modifying מוכח.
ויטמינים, אומגה-3 ומיקרונוטריינטים: איפה יש היגיון ואיפה רק תיאוריה?
| נוטריינט | למה הוא חשוב | מה עושים בפועל |
|---|---|---|
| ויטמין B12 | חסר B12 בפני עצמו יכול לגרום לתסמינים נוירולוגיים ולאנמיה מאקרוציטית. | לבדוק לפי אינדיקציה קלינית ולתקן חסר מוכח. תוספים ללא חסר אינם מטפלים ב-MS. |
| סידן | חשוב לעצם, במיוחד בירידה בניידות, גיל המעבר, אוסטאופורוזיס וקורסים חוזרים של גלוקוקורטיקואידים. | להעריך צריכה כוללת מהמזון, מצב ויטמין D וסיכון אישי לאוסטאופורוזיס. |
| אומגה-3 | משתתפת ביולוגית בתהליכי ממברנה ודלקת. | דגים ומקורות מזון אחרים מועילים. מינונים גבוהים של שמן דגים אינם DMT מוכח. |
| נוגדי חמצון | עקה חמצונית אכן משתתפת בפגיעה ברקמת עצב. | זה לא אומר שמינונים גבוהים של ויטמינים A, C או E מונעים ניוון עצבי. עדיף מזון מגוון על פני מינוני־על של תוספים. |
| ברזל | חסר ברזל ואנמיה יכולים להחמיר fatigue בצורה ניכרת. | Ferritin ומדדים נוספים נבדקים לפי ההקשר הקליני; ברזל נלקח כאשר יש חסר מוכח. |
ויטמין D ב-MS: הקשר ברור, האפקט הטיפולי הרבה יותר מורכב
רמה נמוכה של 25(OH)D קשורה לסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה, ובמחקרים תצפיתיים רבים גם לפעילות מחלה גבוהה יותר. אבל מכאן לא נובע אוטומטית שככל שהמינון גבוה יותר, כך MS שכבר אובחנה נשלטת טוב יותר.
VIDAMS: מינון גבוה לא נתן את היתרון המצופה
ב-VIDAMS, מטופלים עם RRMS שקיבלו glatiramer acetate קיבלו 5,000 IU/day או 600 IU/day של ויטמין D3 במשך 96 שבועות.
המינון הגבוה לא הפחית את הסיכון להתקף קליני לעומת המינון הנמוך. זה הפך לטיעון חשוב נגד שימוש שגרתי במינונים גבוהים של ויטמין D כתוספת disease-modifying ב-RRMS מבוסס.
D-Lay MS 2025: תוצאה חיובית מפתיעה
ב-D-Lay MS, מטופלים עם clinically isolated syndrome ורמה נמוכה או בלתי מספקת של ויטמין D קיבלו 100,000 IU cholecalciferol כל שבועיים או placebo למשך עד 24 חודשים.
פעילות מחלה משולבת הייתה נמוכה יותר בקבוצת ויטמין D: 60.3% לעומת 74.1%, HR 0.66. ההבדל נבע בעיקר מפעילות MRI. לא היה הבדל מובהק סטטיסטית בהתקפים קליניים.
למה התמונה נעשתה אפילו פחות פשוטה?
D-Lay MS מראה שבשלב המוקדם ביותר של המחלה, ויטמין D במינון גבוה עשוי להיות בעל אפקט ביולוגי משמעותי. אבל VIDAMS לא אישר תועלת קלינית של מינון גבוה כתוספת לטיפול ב-RRMS מבוסס.
גם מטא־אנליזות מ-2025–2026 אינן אחידות: חלקן מוצאות ירידה קטנה בהתקפים, EDSS או נגעי T2 חדשים, ואחרות מדגישות שהאפקט אינו עקבי ותלוי בתכנון המחקר, משך הטיפול והמינון.
צריך לאתר ולתקן חסר בוויטמין D, אך ויטמין D אינו מחליף DMT ואין לתת מינוני־על באופן אוטומטי.
דיאטות מיוחדות פופולריות בטרשת נפוצה
אנשים עם MS מחפשים כבר עשרות שנים תזונה שעשויה להשפיע על מהלך המחלה. חלק מהרעיונות נולדו הרבה לפני עידן ה-DMT המודרני, ואחרים התפתחו מתוך רעיונות חדשים על מטבוליזם, מערכת החיסון והמיקרוביום.
להלן הדיאטות העיקריות בפירוט — לא משום שכולן מועילות באותה מידה, אלא משום שאלו הדיאטות שמטופלים מחפשים לעיתים קרובות.
הדיאטה הים־תיכונית
הדיאטה הים־תיכונית אינה רשימת איסורים והיתרים, אלא דפוס תזונה יציב המבוסס על התזונה המסורתית של מדינות הים התיכון. הוא נחקר היטב לגבי סיכון קרדיווסקולרי, סוכרת ותמותה כללית, ולכן מתאים במיוחד לאנשים עם מחלה כרונית.
- הרבה ירקות, פירות, עלים ירוקים וקטניות;
- דגנים מלאים ומזון מן הצומח שעבר עיבוד מינימלי;
- שמן זית כמקור העיקרי לשומן מוסף;
- דגים ופירות ים באופן קבוע;
- אגוזים וזרעים;
- כמות מתונה של מוצרי חלב ועוף;
- מעט בשר אדום ומעובד;
- מינימום משקאות ממותקים, שומן טראנס ומזון אולטרה־מעובד.
סקירות שיטתיות ומחקרים קליניים קטנים מצביעים על שיפור אפשרי ב-fatigue, באיכות החיים, בקוגניציה ובכמה מדדים דלקתיים או מטבוליים. מטא־אנליזה מ-2024 של ניסויים קליניים הראתה ירידה ב-BMI ואפקט גבולי מבחינה סטטיסטית על fatigue.
ב-2025 פורסמו מחקרים נוספים שבהם דיאטה ים־תיכונית מותאמת הפחיתה fatigue. אבל עדיין אין מספיק הוכחות שהיא לבדה מונעת באופן אמין התקפים או התקדמות מוגבלות.
מבחינה מעשית זו אחת השיטות הנוחות ביותר משום שאין צורך להוציא קבוצות מזון שלמות.
דיאטת Swank
הנוירולוג Roy Swank החל לפתח את הדיאטה באמצע המאה ה-20 על בסיס ההשערה ששומן רווי קשור לפעילות MS.
- צריכה נמוכה מאוד של שומן רווי;
- הגבלת בשר אדום, במיוחד בשר שמן;
- הגבלת בשר מעובד ומוצרי חלב שמנים;
- עידוד דגים ופירות ים;
- שימוש בדגנים מלאים, ירקות ופירות;
- בדרך כלל מוסיפים שמנים צמחיים ושמן דגים.
עוקבת Swank ההיסטורית נמשכה עשרות שנים ודיווחה על תוצאות מרשימות אצל מטופלים שהגבילו בקפידה שומן רווי. אך זה לא היה מחקר אקראי, ולכן אי אפשר להפריד בין השפעת התזונה, ההתנהגות, הבדלים התחלתיים וגורמים אחרים.
מחקר WAVES המודרני יותר השווה בין דיאטת Swank דלת שומן לבין דיאטת Wahls פליאוליתית מותאמת באנשים עם RRMS. בשתי הקבוצות היה שיפור קליני משמעותי ב-fatigue ובאיכות החיים. המחקר השווה שתי דיאטות פעילות ולא הוכיח שאחת מהן משנה את פעילות MS לטווח ארוך.
Wahls Protocol ודיאטה פליאוליתית מותאמת
Wahls Protocol התפתח מתוך הרעיון שצפיפות תזונתית גבוהה, הרבה ירקות והימנעות ממזונות “בעייתיים” עשויים להשפיע על מטבוליזם מיטוכונדריאלי, מערכת החיסון וההרגשה הכללית ב-MS.
- כמויות גדולות של ירקות ועלים ירוקים;
- ירקות צבעוניים ופירות יער;
- ירקות עשירים בתרכובות גופרית;
- בשר, דגים ומזונות חלבוניים אחרים;
- אגוזים וזרעים;
- הוצאה או הגבלה משמעותית של דגנים;
- הוצאה של קטניות;
- הוצאה של מוצרי חלב;
- הגבלת סוכר מזוקק ומזון תעשייתי.
העבודות המוקדמות היו לעיתים קרובות קטנות וכללו לא רק תזונה אלא גם פעילות גופנית, ניהול סטרס והתערבויות נוספות, מה שמקשה לבודד את השפעת התזונה.
ב-WAVES trial, דיאטת Wahls elimination מותאמת הפחיתה fatigue ושיפרה את המרכיבים הפיזיים והנפשיים של איכות החיים. עם זאת, המחקר היה קצר ולא נועד להוכיח השפעה על התקפים או מוגבלות ארוכת טווח.
להגבלות של דיאטה פליאוליתית יש משמעות: הוצאת מוצרי חלב, דגנים וקטניות עלולה להפחית צריכה של סידן, ויטמין D, סיבים וחלק מוויטמיני B אם התפריט אינו בנוי היטב.
דיאטת McDougall
דיאטת McDougall היא גישה צמחית קפדנית ודלת שומן מאוד. הבסיס הוא מזונות עמילניים מלאים, ירקות ופירות.
- הוצאה של בשר, דגים, עוף, ביצים ומוצרי חלב;
- הגבלה חדה של שמנים צמחיים ושומנים מרוכזים אחרים;
- בסיס התפריט: תפוחי אדמה, דגנים מלאים, קטניות, ירקות ופירות;
- שיעור השומן הכולל נמוך מאוד.
ב-RCT של שנה עם 61 משתתפים, דיאטה צמחית דלת שומן מאוד לא נתנה יתרון מובהק ב-MRI, בהתקפים או ב-EDSS.
עם זאת, השתפרו fatigue, משקל, כולסטרול כללי, LDL ואינסולין. זו דוגמה טובה לכך שדיאטה יכולה להועיל לתסמינים ולבריאות מטבולית בלי להיות טיפול disease-modifying מוכח.
בתזונה טבעונית קפדנית ארוכת טווח צריך לעקוב אחר B12, חלבון, ברזל, אבץ, סידן, יוד וויטמין D.
דיאטה קטוגנית
דיאטה קטוגנית מגבילה מאוד פחמימות ומגדילה את חלק השומן, וכך מעבירה את הגוף לקטוזיס תזונתי. גופי קטון הופכים למקור אנרגיה משמעותי.
- השפעה אפשרית על מטבוליזם מיטוכונדריאלי;
- שינוי באספקת אנרגיה לנוירונים;
- מודולציה של מסלולי דלקת;
- השפעה על תנגודת לאינסולין ועל משקל;
- שינוי משמעותי בהרכב ובמטבוליזם של המיקרוביום.
במחקר phase II של שישה חודשים עם 65 מטופלים עם MS התקפי, דיאטה קטוגנית הייתה ישימה: 83% נשארו בדיאטה עד הסוף. מסת השומן ירדה, ו-fatigue ודיכאון בדיווח עצמי ירדו בערך בחצי; גם איכות החיים השתפרה.
עם זאת, לא הייתה קבוצת ביקורת מקבילה, ולכן המחקר אינו מוכיח שהקטוזיס עצמו גרם לשינויים. מחקרים קטנים חדשים יותר נותנים גם הם אות אפשרי להפחתת fatigue, אך אינם עונים על שאלות לגבי התקפים או התקדמות.
- עצירות וצריכת סיבים נמוכה;
- שינויים לא רצויים בפרופיל השומנים אצל חלק מהאנשים;
- אבני כליה אצל אנשים עם נטייה;
- חסרים במיקרונוטריינטים כאשר התפריט אינו בנוי היטב;
- קושי בהתמדה לאורך זמן.
לכן דיאטה קטוגנית היא אסטרטגיה מחקרית מעניינת, אך אינה דיאטה סטנדרטית לכל מטופל עם MS.
צום לסירוגין והגבלת קלוריות
Time-restricted eating, fasting-mimicking והגבלה מתונה של קלוריות נחקרים ב-MS לא רק לצורך ירידה במשקל. העניין קשור ללפטין, אינסולין, autophagy, מטבוליזם של תאי חיסון והמיקרוביום.
- ירידה בלפטין ובאדיפוקינים פרו־דלקתיים אחרים;
- שיפור רגישות לאינסולין;
- שינוי במסלולי איתות מטבוליים;
- השפעה על autophagy והסתגלות מיטוכונדריאלית;
- שינוי במיקרוביום ובמטבוליטים שלו.
במחקר אקראי שפורסם ב-JNNP ב-2025, 12 שבועות של intermittent calorie restriction באנשים עם RRMS היו ישימים ונבדקו לפי תוצאים מטבוליים, אימונולוגיים וקליניים, כולל leptin.
זהו כיוון ביולוגי מעניין, אך עדיין אי אפשר לומר שצום לסירוגין משנה את מהלך MS.
- אנשים עם משקל נמוך;
- סארקופניה;
- אוסטאופורוזיס;
- הריון והנקה;
- הפרעות אכילה;
- מחלות אנדוקריניות מסוימות וסוכרת.
Best Bet Diet
Best Bet Diet מבוססת על הרעיון של חדירות־יתר של המעי ותגובה חיסונית צולבת אפשרית בין חלבוני מזון לבין רכיבי מיאלין.
- מוצרי חלב;
- דגנים המכילים גלוטן;
- קטניות;
- ביצים;
- שמרים.
בנוסף מגבילים מאוד שומן רווי, מלח, סוכר ואלכוהול, בעוד שהתפריט מבוסס על ירקות, פירות, דגים, בשר רזה, אגוזים ושמן זית. לעיתים ממליצים גם על תוספי ויטמינים ומינרלים שונים.
אין נתונים אקראיים משכנעים שמראים פחות התקפים או האטה במוגבלות. ההיפותזה הביולוגית מעניינת אך לא הוכחה קלינית.
בגלל מספר גדול של הגבלות, שימוש ממושך דורש תשומת לב לחלבון, סידן, ויטמין D וויטמיני B.
Overcoming MS (OMS)
Overcoming MS אינה רק דיאטה אלא תוכנית אורח חיים כוללת. התזונה בה בעיקר צמחית ודלה בשומן רווי, אך מאפשרת דגים.
- בסיס תזונתי מן הצומח;
- הימנעות מבשר אדום ומחלק גדול מהמזון המעובד;
- דגים ומקורות אומגה-3;
- הגבלת שומן רווי;
- פעילות גופנית;
- ניהול סטרס ומדיטציה;
- ויטמין D.
מחקרים תצפיתיים קושרים היענות טובה יותר ל-OMS עם איכות חיים טובה יותר ופחות תסמינים מסוימים. אך כיוון שהתזונה, הפעילות הגופנית, הסטרס וגורמים נוספים משתנים יחד, אי אפשר לבודד את השפעת הדיאטה בלבד.
המיקרוביום של המעי ו-MS: היפותזה יפה שעדיין לא הפכה לטיפול
המעי אינו רק צינור שבו המזון מתעכל. חיה בו מערכת אקולוגית עצומה של מיקרואורגניזמים שממירה ללא הפסקה את המזון למולקולות המסוגלות להשפיע על מחסום המעי, על מערכת החיסון ובעקיפין גם על מערכת העצבים המרכזית.
לכן המיקרוביום הפך לאחד התחומים המעניינים ביותר במחקר MS. יש כאן את כל מה שהופך סיפור מדעי למושך: חיידקים, תאי חיסון, מחסומים, מטבוליטים, איתות בין המעי למוח והאפשרות שתזונה תשנה את מערכת החיסון דרך “מפעל כימי” בתוך המעי.
חומצות שומן קצרות שרשרת
חיידקים מתסיסים סיבים תזונתיים ויוצרים acetate, propionate ו-butyrate. מטבוליטים אלה יכולים להשפיע על Treg, Th17, מחסום המעי והתגובה החיסונית המערכתית.
טריפטופן ומטבוליטים נוספים
מטבוליזם חיידקי משפיע על נגזרות טריפטופן, חומצות מרה ומולקולות איתות רבות אחרות שעשויות להיות חשובות לוויסות חיסוני.
מחסום המעי
הרכב המיקרוביום יכול להשפיע על שכבת הריר, epithelial tight junctions ועל האינטראקציה בין מערכת החיסון לאנטיגנים מיקרוביאליים.
אבל אין “מיקרוביום לא נכון” אחד של MS
מחקרים כן מוצאים הבדלים בין אנשים עם MS לבין ביקורות בריאות. בין החיידקים שמוזכרים לעיתים קרובות נמצאים Faecalibacterium prausnitzii, Akkermansia muciniphila, Prevotella ואחרים.
עם זאת, התוצאות בין מדינות ומעבדות אינן משתחזרות באופן מושלם. בסקירה שיטתית מ-2024, רוב המחקרים על המגוון המיקרוביאלי הכולל לא מצאו קשר יציב לפעילות, מהלך או התקדמות MS.
לכן בדיקת מיקרוביום מסחרית אינה יכולה כיום לומר למטופל: “זה החיידק שגורם ל-MS שלך” או “זה הפרוביוטיק שישנה את מהלך המחלה”.
Propionate: אחד המטבוליטים הראשונים של המיקרוביום שהגיעו ל-phase 2b trial
Propionic acid היא חומצת שומן קצרת שרשרת שחיידקי המעי יכולים לייצר בתסיסה של סובסטרטים תזונתיים. מחקרים פתוחים מוקדמים הציעו שרמתה נמוכה אצל אנשים עם MS ושמתן propionate עשוי להשפיע על ויסות חיסוני.
MADAI trial 2026
במחקר phase 2b כפול־סמיות ומבוקר placebo, 101 מבוגרים עם MS יציב קיבלו propionic acid 500 mg פעמיים ביום או placebo במשך 90 יום.
בקבוצת propionate, serum neurofilament light ירד בכ-18% מהבסיס, וההבדל בין הקבוצות היה מובהק סטטיסטית. היה גם אות לשיפור ב-motor fatigue.
למה זה עדיין אינו טיפול סטנדרטי?
המחקר היה קצר ולא נועד להוכיח ירידה בתדירות התקפים, האטה ב-EDSS או מניעת התקדמות.
שינוי בביומרקר הוא אות ביולוגי מעניין, אך אינו שווה לאפקט קליני ארוך־טווח מוכח.
האם אפשר היום “לתקן את המיקרוביום” ב-MS?
פרוביוטיקה
מטא־אנליזה מ-2026 של שישה RCT מבוקרי placebo עם 282 משתתפים מצאה אות מתון של תועלת ב-fatigue, כאב וכמה מדדים דלקתיים.
לא היה שיפור מובהק ב-EDSS, והזנים, המינונים ומשך הטיפול היו שונים מאוד בין המחקרים.
פרה־ביוטיקה וסיבים תזונתיים
סיבים מספקים לחיידקים סובסטרט ליצירת SCFA ומשתלבים היטב ברעיון של תמיכה במיקרוביום בעל מטבוליזם מיטיב.
אבל אי אפשר להבטיח שמוצר מסוים ייצור אצל מטופל מסוים את “המיקרוביום האנטי־דלקתי הנכון”.
השתלת צואה
FMT נידונה רבות, אך ב-MS הראיות שפורסמו מורכבות בעיקר מדיווחי מקרה וסדרות קטנות מאוד.
זהו כיוון ניסיוני, לא שיטת טיפול מחוץ לתוכניות מחקר.
מה אפשר לעשות כבר עכשיו, גם כשהמיקרוביום עדיין נושא מחקרי?
האסטרטגיה הבטוחה ביותר היא לא לנסות “לטפל בחיידק מסוים”, אלא ליצור סביבת תזונה שתומכת בתפריט מגוון ובתפקוד תקין של המעי.
מגוון מזון מן הצומח
ירקות, פירות, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים וזרעים מספקים למיקרוביום מגוון רחב של סובסטרטים.
סיבים
סיבים תזונתיים מותססים משתתפים ביצירת חומצות שומן קצרות שרשרת.
מינימום הגבלות מיותרות
ללא אינדיקציה רפואית, הוצאה של קבוצות רבות של מזון מן הצומח עלולה להפחית את מגוון התזונה ואת כמות הסיבים.
איך לקבוע סדרי עדיפויות בתזונה ב-MS?
1. לא להחליף DMT בדיאטה, ויטמין D, פרוביוטיקה או התערבויות תזונתיות אחרות.
2. לבחור כבסיס דפוס קרוב לתזונה ים־תיכונית: מגוון, בעיקר מן הצומח, עם דגים, שומנים בלתי רוויים וחלבון מספק.
3. אם יש עודף משקל — לשאוף לירידה הדרגתית בלי לאבד מסת שריר.
4. לבדוק ויטמין D במעבדה ולתקן חסר, אך לא להשתמש במינוני־על באופן אוטומטי.
5. אם רוצים לנסות דיאטה מיוחדת — Wahls, Swank, ketogenic, McDougall, intermittent fasting או אחרת — קודם להגדיר את המטרה: fatigue, ירידה במשקל, מדדים מטבוליים או העדפה אישית.
6. ככל שהדיאטה קפדנית יותר, כך חשוב יותר לוודא שאינה גורמת לחסר בחלבון, B12, סידן, ברזל, ויטמין D או סיבים.
7. לראות במיקרוביום תחום מחקר מבטיח מאוד, אך עדיין לא כהוראה מוכנה לבחירת פרוביוטיק או “החיידק הנכון”.
שאלות נפוצות על תזונה ב-MS
איזו דיאטה נחשבת הטובה ביותר בטרשת נפוצה?
האם צריך להוציא מוצרי חלב?
האם צריך להוציא גלוטן?
האם צריך לקחת מינונים גבוהים של ויטמין D?
האם דיאטה קטוגנית מועילה?
האם כדאי לקחת פרוביוטיקה?
האם אפשר לבצע בדיקת מיקרוביום ולבחור לפיה דיאטה?
ייעוץ עם ד"ר לידיה פרחובה
שאלות תזונתיות חשובות במיוחד כאשר יש חסר בוויטמין D או B12, השמנה, דיסליפידמיה, אוסטאופורוזיס, fatigue משמעותית, עצירות או רצון לעבור לדיאטה קפדנית.
מטרת הייעוץ היא להבדיל בין שינויי אורח חיים מועילים לבין הגבלות ללא תועלת מוכחת שעלולות לגרום לחסרים.
ד"ר לידיה פרחובה
נוירולוגית, דוקטור למדעי הרפואה. תחומי העבודה הקלינית העיקריים כוללים נוירואימונולוגיה, טרשת נפוצה, הפרעות תנועה, מיגרנה, ספסטיות וטיפול בבוטולינום.
ORCID: 0000-0002-4776-2999
המידע בעמוד נועד להסברה ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
מקורות מדעיים מרכזיים
- Parks NE, Jackson-Tarlton CS, Vacchi L, Merdad R, Johnston BC. Dietary interventions for multiple sclerosis-related outcomes. Cochrane Database of Systematic Reviews. 2020;5:CD004192. doi:10.1002/14651858.CD004192.pub4.
- Wahls TL, Titcomb TJ, Bisht B, et al. Impact of the Swank and Wahls elimination dietary interventions on fatigue and quality of life in relapsing-remitting multiple sclerosis: The WAVES randomized parallel-arm clinical trial. Multiple Sclerosis Journal - Experimental, Translational and Clinical. 2021;7(3):20552173211035399. doi:10.1177/20552173211035399.
- Yadav V, Marracci G, Kim E, et al. Low-fat, plant-based diet in multiple sclerosis: A randomized controlled trial. Multiple Sclerosis and Related Disorders. 2016;9:80–90. doi:10.1016/j.msard.2016.07.001.
- Brenton JN, et al. Phase II study of ketogenic diets in relapsing multiple sclerosis: safety, tolerability and potential clinical benefits. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry. 2022.
- Ghezzi L, Tosti V, Shi L, et al. Randomised controlled trial of intermittent calorie restriction in people with multiple sclerosis. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry. 2025;96(2):158–169. doi:10.1136/jnnp-2024-333465.
- Moravejolahkami AR, Shakibaei M, Sharma M, et al. Effect of Mediterranean diet on body mass index and fatigue severity in patients with multiple sclerosis: A systematic review and meta-analysis of clinical trials. Heliyon. 2024;10(18):e37705. doi:10.1016/j.heliyon.2024.e37705.
- Thouvenot E, Laplaud D, Lebrun-Frenay C, et al. High-Dose Vitamin D in Clinically Isolated Syndrome Typical of Multiple Sclerosis: The D-Lay MS Randomized Clinical Trial. JAMA. 2025;333(16):1413–1422. doi:10.1001/jama.2025.1604.
- Bhargava P, Cassard S, Steele SU, et al. High-dose vitamin D3 supplementation in relapsing-remitting multiple sclerosis: a randomised clinical trial. 2023. PMID:37125397.
- Role of vitamin D as adjuvant therapy on multiple sclerosis: an updated systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. 2025. PMID:40797337.
- Vitamin D for multiple sclerosis as an adjuvant therapy: A network meta-analysis of randomized controlled trials. 2026. PMID:42242131.
- Campagnoli LIM, Marchesi N, Varesi A, et al. New therapeutic avenues in multiple sclerosis: Is there a place for gut microbiota-based treatments? Pharmacological Research. 2024;209:107456. doi:10.1016/j.phrs.2024.107456.
- The multiple sclerosis gut microbiome and disease activity: A systematic review. 2024. PMID:39586156.
- Dominguez-Mozo MI, et al. Short-chain fatty acids in multiple sclerosis: Associated with disability, number of T2 lesions, and inflammatory profile. Annals of Clinical and Translational Neurology. 2025;12(3):478–490. doi:10.1002/acn3.52259.
- Moser T, et al. Propionic acid in multiple sclerosis: a phase 2b, double-blind, randomized placebo-controlled trial. Brain. 2026. doi:10.1093/brain/awag099.
- Blanca-Serrano T, Agredano-Sánchez M, López Gigosos RM, et al. Physical, mental and biochemical effects of probiotics in multiple sclerosis: A systematic review and meta-analysis. Clinical Nutrition. 2026;64:106747. doi:10.1016/j.clnu.2026.106747.
החומר עודכן בספטמבר 2026.
