קריטריוני מקדונלד 2024: מה השתנה באבחון טרשת נפוצה (MS) ולמה זה חשוב למטופלים
בקצרה: עדכון קריטריוני מקדונלד 2024 מחדד כיצד מאשרים
פיזור במרחב (DIS) ו-פיזור בזמן (DIT),
כולל את עצב הראייה כאזור אנטומי נפרד ומוסיף סמנים תומכים
(CVS, PRL, κ free light chains) —
כדי לאבחן מוקדם ומדויק יותר ולהבדיל בין MS לבין מצבים דומים.
קריטריוני מקדונלד הם כללים אבחנתיים בינלאומיים המסייעים לנוירולוג/ית לאשר טרשת נפוצה על בסיס
תסמינים, MRI ובדיקות נוספות, תוך הפחתת הסיכון לאבחנה שגויה. עדכון 2024 מכוון ל-
אבחון מוקדם יותר ו-מדויק יותר כאשר הדבר מוצדק רפואית.
חשוב: המידע בעמוד הוא כללי ואינו מחליף ייעוץ רפואי אישי.
אבחנת MS נקבעת על-ידי נוירולוג/ית לאחר הערכת תסמינים, בדיקה נוירולוגית, ניתוח MRI ושלילת מצבים דומים
(כולל NMOSD ו-MOGAD).
עמודים קשורים (קישורים פנימיים):
למה עדכנו את הקריטריונים ב-2024
מאז 2017 היכולות האבחנתיות השתפרו משמעותית: קיימים סימני MRI מדויקים יותר,
הבנה טובה יותר של דלקת וניוון עצבי, ויותר נתונים על סמנים ביולוגיים בנוזל השדרה.
מטרת עדכון 2024 היא לאפשר אבחנה נכונה מוקדמת יותר כאשר הדבר מוצדק,
תוך שמירה ואף חיזוק ה-ספציפיות (כלומר, הפחתת “תיוג” שגוי כ-MS).
הרעיון המרכזי: “פיזור בזמן ובמרחב”
אבחון טרשת נפוצה מבוסס על הוכחה שנגעים דלקתיים נוצרים:
- במיקומים שונים במערכת העצבים המרכזית (פיזור במרחב, DIS);
- בזמנים שונים (פיזור בזמן, DIT).
MRI ובדיקות נוספות יכולים לאשר את שני העקרונות מוקדם יותר, עוד לפני שמתרחשים אירועים קליניים חוזרים.
איך מגדירים “פיזור במרחב ובזמן” בשנת 2025 כאשר חושדים ב-MS
ללא קשר לגרסת קריטריוני מקדונלד, עקרון הבסיס באבחון טרשת נפוצה הוא להוכיח שנגעים נוצרים
באזורים אנטומיים שונים וב-זמנים שונים.
בעדכון 2024 העקרונות נשמרו, אך נוספו כלים תומכים המאפשרים לאשר אותם
מוקדם ומדויק יותר, בעיקר במצבים גבוליים.
פיזור במרחב (DIS): באילו אזורים צריכים להיות נגעים
DIS משמעו שנגעים דלקתיים מערבים אזורים טיפוסיים שונים של מערכת העצבים המרכזית. כיום מקובל להתייחס ל:
- פריוונטריקולרי (סביב חדרי המוח);
- קורטיקלי/יוקסטה-קורטיקלי (הקורטקס והחומר הלבן הסמוך);
- אינפרטנטוריאלי (גזע המוח והמוחון);
- חוט השדרה;
- עצב הראייה (נוסף כאזור נפרד בעדכון 2024).
כדי לעמוד ב-DIS נדרש לרוב מעורבות של נגעים בלפחות שני אזורים שונים.
חשוב מאוד שממצאי ה-MRI לא יקבלו הסבר חלופי סביר יותר (למשל, שינויים וסקולריים, מטבוליים או זיהומיים).
למה הוסיפו את עצב הראייה:
פגיעה בעצב הראייה היא אחד הביטויים המוקדמים והשכיחים של דמיאליניזציה. הכללתו מאפשרת “לספור” פגיעה מוכחת בעצב הראייה כחלק מ-DIS.
פיזור בזמן (DIT): איך מוכיחים פעילות בזמנים שונים
DIT משמעו שהתהליך הדלקתי ב-CNS אינו חד-פעמי. בשנת 2025 אפשר לאשר DIT בכמה דרכים:
- נגעים עם וללא האדרה באותו MRI;
- הופעת נגעים חדשים במעקב MRI לעומת בדיקה קודמת;
- סימנים תומכים של פעילות כרונית (למשל PRL) — במצבים מסוימים;
- סמנים תומכים בנוזל השדרה לדלקת תוך-תיקית (למשל κ free light chains) — לפי זמינות והתאמה קלינית.
כך ניתן לעיתים לאשר DIT ללא המתנה להישנות קלינית, אם קיימות ראיות אובייקטיביות משכנעות ונשללו חלופות.
החידושים המרכזיים של 2024
- עצב הראייה הוכר כ-אזור חמישי להערכת DIS.
- CVS ו-PRL — סימנים תומכים המשפרים ספציפיות.
- κ free light chains בנוזל השדרה — סמן מעבדה תומך לדלקת תוך-תיקית.
- דיון במסגרות אבחנתיות ב-RIS ובמצבים “לא טיפוסיים”, תוך שלילה קפדנית של חלופות.
- דגש מיוחד על גישה ב-מעל גיל 50 ובנוכחות מחלות רקע.
עצב הראייה כאזור חמישי
בעבר התייחסו ל-4 אזורים טיפוסיים להערכת DIS: פריוונטריקולרי, יוקסטה-קורטיקלי/קורטיקלי, אינפרטנטוריאלי וחוט השדרה.
בגרסת 2024 ניתן להתייחס ל-עצב הראייה כ-אזור חמישי.
הדבר חשוב במיוחד כאשר התסמינים הראייתיים היו ביטוי מוביל או מוקדם.
העיקרון נשאר: יש לשלול הסבר חלופי סביר יותר לפגיעה בעצב הראייה (למשל, גורמים אחרים לנוירופתיה אופטית).
מה נותנים CVS, PRL ו-κ free light chains — ולמה זה חשוב
סמנים אלו אינם “קובעים את האבחנה” לבדם, אלא מעלים את דיוק האבחון במקרים מורכבים ומסייעים להבדיל MS ממצבים דומים.
Central Vein Sign (CVS)
CVS הוא סימן שבו נראה וריד קטן במרכז הנגע הדמיאלינטיבי. הוא משפר ספציפיות של MRI, במיוחד במצבים “גבוליים”.
Paramagnetic Rim Lesions (PRL)
PRL הם נגעים עם “שוליים” פרמגנטיים המשקפים דלקת כרונית-פעילה. הם יכולים לתמוך בהבנת משך התהליך
ובמקרים מסוימים גם ב-DIT.
κ free light chains (שרשראות קלות חופשיות κ)
κ free light chains הן סמן כמותי לתגובה חיסונית תוך-תיקית בנוזל השדרה. נחשבות סמן תומך כאשר הבדיקה זמינה ומתאימה קלינית.
עקרון בטיחות מרכזי: שימוש ב-CVS/PRL/κ-chains נעשה רק בהקשר הקליני ובצירוף MRI סטנדרטי,
תוך שלילת חלופות (כולל NMOSD ו-MOGAD).
RIS ומצבים “לא טיפוסיים”
RIS (תסמונת מבודדת רדיולוגית) היא מצב שבו קיימים ממצאים דמויי MS ב-MRI אך ללא אירועים קליניים טיפוסיים.
במקרים מסוימים נידונות מסגרות אבחנתיות תוך הקפדה על הקריטריונים ושלילה קפדנית של חלופות.
איך מפחיתים את הסיכון לאבחנה שגויה
אבחנה שגויה של MS יכולה להתרחש, למשל, במיגרנה, שינויים וסקולריים ומצבים נוספים.
לכן חשוב ההקשר הקליני, איכות MRI, מעקב דינמי, ובמקרה של ספק — שלילת NMOSD/MOGAD.
מה זה משנה למטופל/ת
- בחלק מהמקרים ניתן לאשר אבחנה מוקדם יותר ולתכנן טיפול/מעקב מהר יותר.
- יותר דיוק: סמנים תומכים מפחיתים את הסיכון לטעויות.
- גבולות ברורים יותר מול NMOSD ו-MOGAD — חיוני לבחירת טיפול בטוח ונכון.
שאלות נפוצות
האם אפשר לאבחן MS רק לפי MRI?
בדרך כלל לא: נדרש הקשר קליני, הערכת DIS/DIT ושלילת חלופות.
כאשר יש ממצאים דמויי MS ללא תסמינים, ייתכן שמדובר ב-RIS ויש צורך במעקב.
האם לכל אחד צריך CVS/PRL ו-κ free light chains?
לא. הכלים הללו משמשים בעיקר במצבי אבחון מורכבים ותלויים בזמינות בדיקות ורצפים ייעודיים.
למה חשוב לשלול NMOSD ו-MOGAD?
אלו מחלות אחרות עם טיפול שונה. דיוק האבחנה הוא בסיס לבטיחות הטיפול.
מקורות
-
Montalban X, et al. Diagnosis of multiple sclerosis: 2024 revisions of the McDonald criteria.
Lancet Neurology. 2025;24:850–865.
DOI: 10.1016/S1474-4422(25)00270-4
(PubMed: 40975101)
-
ECTRIMS / International Advisory Committee on Clinical Trials in MS.
2024 McDonald Criteria – Slide Deck.
PDF
-
Cohen JA. 2024 revision of the McDonald diagnostic criteria for MS: Substantial and substantive changes.
Multiple Sclerosis Journal. 2025;31(11):1269–1275.
DOI: 10.1177/13524585251351860
(PubMed: 40652383)
המידע מוצג למטרות חינוכיות. אם יש תסמינים שעשויים להתאים למחלה דמיאלינטיבית,
מומלץ לדון בבירור ובתכנית פעולה עם נוירולוג/ית.
