טרשת נפוצה • NMOSD • MOGAD • גורמי סיכון ניתנים לשינוי

עישון בטרשת נפוצה, NMOSD ו-MOGAD: סיכון, התקדמות והחלמה לאחר התקפים

עישון הוא אחד מגורמי הסיכון הניתנים לשינוי המבוססים ביותר בטרשת נפוצה (MS). הוא קשור לא רק לסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה, אלא גם להצטברות מהירה יותר של מוגבלות לאחר האבחנה. ב-AQP4-NMOSD וב-MOGAD התמונה שונה: לא הוכח באופן משכנע שעישון מעלה את הסיכון לחלות עצמה, אך נתונים חדשים מ-2025–2026 מקשרים עישון עם החלמה פחות טובה לאחר התקפים ועם סיכון גבוה יותר לנכות נוירולוגית שאריתית.

ב-2026 פורסמו כמה עבודות חשובות שמאפשרות לדון בנושא בצורה מדויקת יותר. Umbrella review גדול בטרשת נפוצה איחד 11 סקירות שיטתיות ו-97 מחקרים ייחודיים; מחקר העוקבה הפרוספקטיבי NationMS הוסיף מידע חדש על התקדמות; ומטא־אנליזה נפרדת ב-NMOSD וב-MOGAD כימתה את השפעת העישון על ההחלמה לאחר התקפים.

מה הוסיפו מחקרי 2026?
  • בטרשת נפוצה: עישון פעיל קשור באופן עקבי לסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה ולהתקדמות מהירה יותר של מוגבלות. לגבי vaping וסיגריות אלקטרוניות עדיין כמעט ואין נתוני תוצאים ישירים ב-MS.
  • ב-NationMS: בקרב 1,374 מטופלים, עישון היה קשור לתוצאות גרועות יותר ב-EDSS וב-Timed 25-Foot Walk, בעוד שלא נמצא קשר משמעותי למספר נגעי T2 או נגעים עם האדרה ב-MRI.
  • ב-NMOSD וב-MOGAD: מטא־אנליזה של 10 מחקרים הראתה שלמעשנים היה סיכון גבוה ב-73% להחלמה לא מלאה לאחר התקפים; הקשר היה חזק במיוחד ב-MOGAD.

עישון והסיכון לפתח טרשת נפוצה

הקשר בין עישון לבין הסיכון לטרשת נפוצה הוא אחד הממצאים האפידמיולוגיים העקביים ביותר בנוירואימונולוגיה. מטא־אנליזות מראות שאצל מעשנים הסיכון לפתח טרשת נפוצה גבוה בממוצע בערך פי 1.5 לעומת אנשים שמעולם לא עישנו. במחקרים רבים נמצא גם קשר dose-response: ככל שהחשיפה המצטברת לעישון גבוהה יותר, כך הסיכון גבוה יותר.

במחקר Smoking Attributable Risk in Multiple Sclerosis, שכלל 9,419 מטופלים עם טרשת נפוצה ומספר זהה של ביקורות מהאוכלוסייה, שיעור מקרי ה-MS המיוחס לעישון הוערך ב-13.1%. זהו מדד ברמת האוכלוסייה ולא תחזית אישית: אין פירושו שהסיכון של אדם מסוים לטרשת נפוצה הוא 13%. הוא משקף עד כמה תרומת העישון לתחלואה יכולה להיות משמעותית ברמת האוכלוסייה.

ה-umbrella review מ-2026 אישר את התמונה הכללית: עישון סיגריות פעיל וגם עישון נרגילה היו קשורים באופן עקבי לסיכון גבוה יותר לטרשת נפוצה. עם זאת, המחברים הדגישו שרוב הנתונים עדיין תצפיתיים, קיימת הטרוגניות בין המחקרים ולא ניתן למדוד השפעה סיבתית בדיוק של מחקר קליני אקראי.

למה עישון עשוי לתרום להתפתחות טרשת נפוצה?

סביר שמדובר בשילוב מנגנונים ולא במסלול יחיד. עשן טבק גורם לדלקת כרונית בדרכי הנשימה, משנה תפקוד של תאי מערכת החיסון המולדת והנרכשת, מגביר עקה חמצונית ועלול לפעול יחד עם נטייה גנטית לטרשת נפוצה. מחקרים תיארו אינטראקציה בין עישון לבין אללי HLA הקשורים לסיכון, דבר שתומך במודל של “גנטיקה + סביבה” ולא בסיבה יחידה.

השערה מעניינת במיוחד היא של גירוי ריאתי: ייתכן שתוצרי הבעירה והדלקת בדרכי הנשימה חשובים יותר לסיכון ל-MS מאשר הניקוטין עצמו. להבחנה זו יש משמעות מעשית בבחירת שיטות להפסקת עישון.

כיצד עישון משפיע על מהלך והתקדמות טרשת נפוצה?

גם לאחר האבחנה עישון נשאר גורם שלילי. בעוקבות שונות הוא נקשר להצטברות מהירה יותר של מוגבלות גופנית, להחמרה בהליכה ולהתפתחות מוקדמת יותר של טרשת נפוצה משנית־מתקדמת.

מחקר העוקבה הפרוספקטיבי NationMS שפורסם ב-2026 חשוב במיוחד. החוקרים ניתחו 1,374 אנשים עם טרשת נפוצה והעריכו EDSS, מהירות הליכה, תפקוד קוגניטיבי ו-MRI. עישון היה קשור לסבירות גבוהה יותר להגיע לספים לא רצויים ב-EDSS וב-Timed 25-Foot Walk ולמסלול גרוע יותר של מדדים אלה לאורך המעקב.

מעניין שבאותו מחקר לא נמצא קשר משמעותי בין עישון לבין מספר נגעי T2 או נגעים עם האדרת גדוליניום. זהו חידוד חשוב: הנזק של עישון ב-MS אינו מצטמצם ל“יותר נגעים ב-MRI”. הוא עשוי לפעול דרך דלקת כרונית, ניוון עצבי, מנגנונים וסקולריים, מחלות נלוות וירידה ברזרבה התפקודית.

לכן מטופל יכול להראות תמונת MRI שגרתית יחסית יציבה ועדיין לסבול לאורך זמן מהשפעה שלילית של המשך עישון.

עישון והמעבר ל-SPMS

סקירות שיטתיות מראות קשר בין עישון, סיכון גבוה יותר להצטברות מוגבלות ומעבר לטרשת נפוצה משנית־מתקדמת. ההשפעה בדרך כלל חזקה יותר ככל שהחשיפה המצטברת גדולה יותר, ולכן לא רק עצם העישון אלא גם pack-years חשובים.

מה חשוב יותר ב-MS: ניקוטין או עשן הטבק?

השאלה חשובה משום שחלק מהמטופלים חוששים מטיפול תחליפי ניקוטין — מדבקות, מסטיקים או תרסיסים — ולכן ממשיכים לעשן.

עוקבה שוודית גדולה מ-2023, שכללה 9,089 אנשים עם טרשת נפוצה, השוותה עישון פעיל, עישון פסיבי וטבק אוראלי ללא עשן. חשיפה פעילה ופסיבית לעשן הייתה קשורה להתקדמות מהירה יותר ב-EDSS. שימוש ב-snuff לא הראה קשר שלילי דומה להתקדמות.

אין פירוש הדבר שניקוטין חסר סיכון, ובוודאי שאין זו המלצה להשתמש ב-snuff. לטבק ללא עשן יש סיכונים משלו. אך הנתונים תומכים במסקנה מעשית: אין להשוות טיפול תחליפי ניקוטין להמשך עישון. אצל מטופל שאינו מצליח להפסיק סיגריות ללא תמיכה תרופתית, מדבקה או שיטה רשומה אחרת של nicotine replacement בדרך כלל עדיפות בהרבה על שאיפת עשן טבק.

עישון פסיבי, נרגילה וחשיפה מצטברת

עישון פסיבי

הנתונים על עישון פסיבי ועל עצם הסיכון לפתח טרשת נפוצה פחות אחידים מאשר הנתונים על עישון פעיל. ב-umbrella review מ-2026 התוצאות לגבי חשיפה פסיבית לעשן היו מעורבות. עם זאת, בעוקבה השוודית של אנשים עם MS מאובחן, עישון פסיבי נוכחי היה קשור להתקדמות מהירה יותר ב-EDSS.

מבחינה מעשית, סביר שמטופל עם טרשת נפוצה ימזער לא רק עישון עצמי אלא גם שהייה קבועה בחללים עם עשן טבק.

נרגילה

נרגילה אינה צורה “עדינה” של עישון. סקירה שיטתית ומטא־אנליזה שפורסמו ב-2025 גם הן מתייחסות לעישון נרגילה כחשיפה שלילית בהקשר של טרשת נפוצה. ב-umbrella review מ-2026, waterpipe smoking פעיל נכלל בין צורות העישון שנקשרו באופן עקבי לסיכון להתחלת MS.

Pack-years ו“עישון מזדמן”

הסיכון והפרוגנוזה תלויים בחשיפה המצטברת. “אני מעשן רק כמה סיגריות” אינו שווה להעדר סיכון. מבחינה רפואית, המטרה הסופית נשארת הימנעות מוחלטת משאיפת עשן טבק ולא רק הפחתת מספר הסיגריות.

עישון ויעילות הטיפול בטרשת נפוצה

אי אפשר לקבוע שעישון מפחית באופן אחיד את היעילות של כל טיפולי DMT. עם זאת, קיימים אותות תצפיתיים עבור טיפולים מסוימים.

לדוגמה, במחקר מ-2023 בקרב מטופלים עם MS התקפי שטופלו ב-dimethyl fumarate או fingolimod, עישון נוכחי היה קשור לסיכון גבוה יותר להתקפים ולפעילות מחלה כוללת. גם לאחר תיקון רב־משתני, הסיכון להתקף נשאר גבוה יותר אצל מעשנים פעילים. אצל מעשנים לשעבר מדדי הפעילות היו קרובים יותר לאלה של מי שמעולם לא עישנו.

המחקר היה קטן יחסית ואינו מוכיח אינטראקציה פרמקולוגית אוניברסלית בין סיגריות לכל הטיפולים. עם זאת, הוא תומך בעקרון מעשי חשוב: טיפול יעיל בטרשת נפוצה אינו מבטל את הצורך להפסיק לעשן.

עישון ב-NMOSD וב-MOGAD: נתונים חדשים מ-2025–2026

ב-NMOSD וב-MOGAD השאלה שונה באופן מהותי מ-MS. כיום אין קשר משכנע באותה מידה בין עישון לבין הסיכון לחלות במחלות עצמן. לעומת זאת, מצטברים נתונים שמעידים שעישון עלול לפגוע בהחלמה לאחר התקף שכבר התרחש.

מחלהמה ידוע על הסיכון להופעת המחלה?מה ידוע על הפרוגנוזה אצל מעשנים?
MSהסיכון מוגבר; נתמך במטא־אנליזות וב-umbrella reviewהצטברות מהירה יותר של מוגבלות וסיכון גבוה יותר להתקדמות
AQP4-NMOSDלא הוכחה עלייה משכנעת בשכיחות המחלההחלמה פחות טובה לאחר התקפים ויותר מוגבלות שאריתית
MOGADאין מספיק נתונים לעלייה בסיכון להתחלהקשר להחלמה לא מלאה לאחר התקפים ולמוגבלות רבה יותר

מטא־אנליזה מ-2026: החלמה לאחר התקפים

המטא־אנליזה מ-2026 כללה 10 מחקרים שפורסמו בין 2014 ל-2026. ב-AQP4-NMOSD לא נמצא קשר משמעותי בין עישון לבין שכיחות המחלה. עם זאת, אצל מעשנים עם NMOSD או MOGAD הסיכון להחלמה לא מלאה לאחר relapse היה גבוה יותר: RR משוקלל 1.73.

בניתוח נפרד לפי מחלה הקשר היה חזק יותר ב-MOGAD: RR 2.41. ב-AQP4-NMOSD הוא היה RR 1.62. המחברים ציינו גם אות להיעלמות פחות טובה של נגעים ב-MRI אצל מעשנים, בעוד שההשפעה על תדירות ההתקפים נשארה לא עקבית.

נתוני 2025: מוגבלות שאריתית לאחר ההתקף הראשון

במחקר רב־מרכזי של 442 מטופלים, מעשנים פעילים עם MOGAD היו בסיכון גבוה יותר למוגבלות שאריתית לאחר ההתקף הראשון ולאחר האירוע הראשון של optic neuritis. ב-AQP4-NMOSD עישון נוכחי היה קשור גם הוא לסיכון גבוה יותר לחסר נוירולוגי שאריתי לאחר ההתקף הראשון.

MOGAD: עוקבה נפרדת מ-2026

עוקבת MOGAD רב־מרכזית מ-2026 מ-21 מרכזים בסין מצאה שעישון בעבר היה קשור לסיכון גבוה יותר למוגבלות. הקשר עם relapses נחלש ולא היה מובהק לאחר תיקון סטטיסטי. הדבר שוב מצביע על כך שההשפעה השלילית המרכזית של עישון ב-MOGAD עשויה להתבטא פחות במספר ההתקפים ויותר באיכות ההחלמה ובהצטברות חסר שאריתי.

למה זה חשוב במיוחד ב-NMOSD וב-MOGAD?

במחלות אלה התקף קשה יחיד — למשל optic neuritis או myelitis — עלול להשאיר כשלעצמו מוגבלות בלתי הפיכה משמעותית. לכן גם גורם שאינו מגדיל את תדירות ההתקפים אך פוגע בהחלמה יכול להיות בעל משמעות קלינית רבה.

וייפ, סיגריות אלקטרוניות וטבק מחומם: האם הם בטוחים יותר למטופלים עם MS?

כיום אין נתונים קליניים איכותיים שמאפשרים להחשיב סיגריות אלקטרוניות או מערכות חימום טבק לבטוחות עבור מטופלים עם MS, NMOSD או MOGAD.

ה-umbrella review מ-2026 בדק את השאלה במפורש והגיע למסקנה חשובה: בין הסקירות שנכללו לא היו מחקרים שבדקו ישירות את השפעת הסיגריות האלקטרוניות או vaping על הסיכון או על התקדמות MS. לכן לטענה “וייפ בטוח יותר ב-MS” אין בסיס ראיות מספק.

מחקרים ניסיוניים מראים שאירוסולים של סיגריות אלקטרוניות עלולים לגרום לפגיעה אנדותליאלית, דלקת והפרעה במחסום הדם־מוח. מדובר בעיקר בנתונים פרה־קליניים, ולכן אי אפשר להמיר אותם ישירות לסיכונים מספריים אצל בני אדם.

מסקנה מעשית: מעבר מסיגריות לוייפ לא צריך להיחשב אסטרטגיה ארוכת טווח שהוכחה כבטוחה נוירולוגית. אם סיגריה אלקטרונית משמשת שלב זמני בדרך להפסקה מלאה, רצוי להגביל את השימוש בזמן ולהגדיר מראש את היעד הסופי — ללא עישון.

מה משתנה לאחר הפסקת עישון?

הנתונים כאן חשובים במיוחד: ההשפעה השלילית של עישון אינה אומרת ש“אם כבר עישנתי, מאוחר מדי לשנות”. להפך, מחקרים מראים תועלת קלינית מהפסקת עישון לאחר אבחנת טרשת נפוצה.

במחקר של Tanasescu ועמיתיו, כל שנה נוספת ללא עישון הייתה קשורה לירידה הדרגתית בסיכון להגיע ל-EDSS 4 ול-EDSS 6. בעוקבה בריטית גדולה של כמעט 8,000 מטופלים, הפסקת עישון לוותה בהאטה בהידרדרות המוטורית; לאחר ההפסקה, קצב ההחמרה המוטורית התקרב לזה של מי שמעולם לא עישנו.

בעוקבה השוודית של 9,089 מטופלים, מי שהמשיכו לעשן לאחר האבחנה היו עם תוצאות ארוכות טווח גרועות יותר לעומת מי שהפסיקו.

המסקנה המעשית המרכזית: כדאי להפסיק לעשן בכל שלב של טרשת נפוצה. הפסקה אינה מוחקת מיד את החשיפה בעבר, אך היא משנה את מסלול הסיכון העתידי לכיוון חיובי יותר.

ב-NMOSD וב-MOGAD יש פחות מחקרים ארוכי טווח שבדקו באופן ישיר את השפעת הפסקת העישון. עם זאת, לנוכח הקשר המשכנע בין עישון נוכחי לבין החלמה פחות טובה לאחר התקפים, הפסקת עישון היא חלק הגיוני ומבוסס קלינית ממניעת הצטברות מוגבלות.

איך להפסיק לעשן עם MS, NMOSD או MOGAD?

הגישה הכללית דומה לזו של אנשים ללא מחלה דמיאלינטיבית: התוצאות הטובות ביותר מתקבלות בדרך כלל משילוב של טיפול תרופתי ותמיכה התנהגותית.

  • טיפול תחליפי ניקוטין: מדבקות, מסטיקים, לכסניות ותרסיסים. עבור מטופל עם MS הם בדרך כלל עדיפים על המשך עישון.
  • Varenicline: אחת התרופות היעילות ביותר להפסקת עישון; ניתנת תוך התחשבות בהתוויות נגד ובמחלות נלוות.
  • Bupropion: יכול לשמש חלק מהמטופלים, אך דורש בדיקת התוויות נגד, אינטראקציות תרופתיות וסיכון לפרכוסים.
  • תמיכה התנהגותית: תוכניות אישיות או קבוצתיות, עבודה עם triggers, קביעת תאריך הפסקה ותמיכה לאחר relapse של עישון.
  • טיפול בשינה, חרדה ודיכאון: בעיות אלה לעיתים קרובות מקשות על הפסקה ודורשות טיפול במקביל.

ב-MS כדאי לקחת בחשבון גם fatigue, תסמינים קוגניטיביים וירידה בפעילות גופנית, משום שהם עלולים להקשות על תוכניות הפסקה רגילות. התוכנית צריכה להיות מציאותית ולא להישען רק על “כוח רצון”.

שאלות נפוצות

האם אפשר לעשן עם טרשת נפוצה?

מבחינה רפואית — לא מומלץ. עישון קשור לסיכון גבוה יותר לפתח טרשת נפוצה ולהצטברות מהירה יותר של מוגבלות לאחר האבחנה. יש לראות בהפסקת עישון חלק מהניהול ארוך הטווח של MS לצד DMT מודרני, פעילות גופנית וטיפול בגורמי סיכון נלווים.

אם אני מעשן כבר שנים רבות, האם עדיין כדאי להפסיק אחרי אבחנת MS?

כן. מחקרי עוקבה מראים שקצב ההחמרה יורד לאחר הפסקת עישון. ככל שמפסיקים מוקדם יותר, החשיפה המצטברת העתידית נמוכה יותר.

האם עישון משפיע על MRI בטרשת נפוצה?

התוצאות אינן אחידות. חלק מהמחקרים הישנים תיארו יותר פעילות ב-MRI, אך בעוקבת NationMS הפרוספקטיבית מ-2026 לא נמצא קשר משמעותי למספר נגעי T2 או נגעים עם האדרה. אין פירוש הדבר שעישון אינו מזיק: באותה עוקבה ההתקדמות הקלינית הייתה גרועה יותר אצל מעשנים.

האם אפשר להשתמש במדבקת ניקוטין ב-MS?

אבחנת MS כשלעצמה אינה התוויית נגד לטיפול תחליפי ניקוטין. נתונים תצפיתיים תומכים בכך שחלק משמעותי מהנזק בעישון קשור לעשן ולגירוי דרכי הנשימה ולא רק לניקוטין. את שיטת ההפסקה הספציפית כדאי לבחור עם רופא תוך התחשבות במצב קרדיווסקולרי ובתרופות אחרות.

מה בטוח יותר ב-MS — סיגריות או וייפ?

אין מספיק נתונים כדי להחשיב וייפ לבטוח ב-MS. ה-umbrella review מ-2026 לא מצא מחקרים שבדקו ישירות את השפעת הסיגריות האלקטרוניות על תוצאות MS. לכן אין לראות בוייפ תחליף שהוכח כבטוח לסיגריות.

האם נרגילה בטוחה יותר מסיגריות?

לא. גם עישון נרגילה כרוך בשאיפת תוצרי בעירה ואינו חלופה בטוחה. סקירות עדכניות כוללות waterpipe smoking בין סוגי החשיפה הקשורים לסיכון שלילי ב-MS.

האם עישון גורם ל-NMOSD או ל-MOGAD?

ב-AQP4-NMOSD, מטא־אנליזה מ-2026 לא הראתה עלייה משמעותית בשכיחות אצל מעשנים. גם ב-MOGAD אין כיום נתונים משכנעים לעלייה בסיכון להתחלה. עם זאת, עישון קשור להחלמה פחות טובה לאחר התקפים בשתי המחלות.

למה עישון חשוב ב-MOGAD וב-NMOSD אם הוא לא מעלה את תדירות ההתקפים?

משום שבמחלות אלה מוגבלות יכולה להיווצר ישירות מהתקף קשה יחיד. אם ההחלמה לאחר optic neuritis או myelitis פחות טובה, גם אותה תדירות התקפים יכולה להוביל לחסר שאריתי גדול יותר.

בקצרה

המסרים העיקריים

  • ב-MS עישון מעלה את הסיכון למחלה ומחמיר פרוגנוזה ארוכת טווח.
  • סקירות ונתונים פרוספקטיביים חדשים מ-2026 אישרו שוב קשר בין עישון להתקדמות מוגבלות.
  • ב-NMOSD וב-MOGAD האות החדש המרכזי הוא החלמה פחות טובה לאחר התקפים, במיוחד ב-MOGAD.
  • עישון פסיבי ונרגילה אינם חלופות בטוחות.
  • לגבי vaping וטבק מחומם אין מספיק נתוני תוצאים ב-MS, ולכן בטיחותם לא הוכחה.
  • אין להשוות טיפול תחליפי ניקוטין להמשך עישון, והוא יכול להיות חלק מתוכנית הפסקה מבוססת ראיות.
  • כדאי להפסיק לעשן בכל שלב של המחלה.

מקורות

  1. Keller AM, Wills O, Karahalios A, Marck CH. The effects of smoking and vaping on multiple sclerosis onset and disease progression: An umbrella review. Mult Scler Relat Disord. 2026;112:107328. doi:10.1016/j.msard.2026.107328
  2. Keller AM, Möhl A, Salmen A, et al. Impact of tobacco and alcohol consumption on disease progression and MRI in people with multiple sclerosis: results of the prospective cohort study NationMS. Ther Adv Neurol Disord. 2026;19:17562864261464304. doi:10.1177/17562864261464304
  3. Alrabadi B, Matar H, Bandak N, et al. Impact of smoking on clinical outcomes in NMOSD and MOGAD: A meta-analysis. Mult Scler Relat Disord. 2026;113:107408. doi:10.1016/j.msard.2026.107408
  4. Wang Y, Tao S, Wang Q, et al. Clinical and Modifiable Factors Associated With Disability and Relapse in MOGAD: A Multicentre Cohort Study. Ann Clin Transl Neurol. 2026. doi:10.1002/acn3.70460
  5. Chan F, Berhanu D, Samadzadeh S, et al. Smoking status and vascular risk factors as predictors of disability in AQP4-NMOSD and MOGAD. Mult Scler. 2025;31(6):658–667. doi:10.1177/13524585251325069
  6. Sahraian MA, et al. Waterpipe Tobacco Smoking and Multiple Sclerosis: A Systematic Review and Meta-Analysis. Neuroepidemiology. 2025;59(5):568–578. doi:10.1159/000540087
  7. Polick CS, Rubenstein D, Shah S, et al. Addressing Smoking in Persons With Multiple Sclerosis: State of the Science and Need for a Targeted Intervention. Nicotine Tob Res. 2024;26(2):250–252. doi:10.1093/ntr/ntad159
  8. Wu J, Olsson T, Hillert J, Alfredsson L, Hedström AK. Influence of oral tobacco versus smoking on multiple sclerosis disease activity and progression. J Neurol Neurosurg Psychiatry. 2023;94(8):589–596. doi:10.1136/jnnp-2022-330848
  9. Tanaka E, Watanabe M, Fukumoto S, et al. Effect of smoking on disease activity in multiple sclerosis patients treated with dimethyl fumarate or fingolimod. Mult Scler Relat Disord. 2023;70:104513. doi:10.1016/j.msard.2023.104513
  10. Berhanu D, Leal Rato M, Messina S, et al. The effect of smoking on MRI lesion resolution in NMOSD-AQP4 and MOGAD. Mult Scler. 2023;29(10):1250–1256. doi:10.1177/13524585231188485
  11. Manouchehrinia A, Huang J, Hillert J, et al. Smoking Attributable Risk in Multiple Sclerosis. Front Immunol. 2022;13:840158. doi:10.3389/fimmu.2022.840158
  12. Rodgers J, Friede T, Vonberg FW, et al. The impact of smoking cessation on multiple sclerosis disease progression. Brain. 2022;145(4):1368–1378. doi:10.1093/brain/awab385
  13. Yang TT, Yin H, Liu PJ, et al. A Preliminary Study of Association of Cigarette Smoking With Risk of Neuromyelitis Optica Spectrum Disorder. Medicine (Baltimore). 2021;100(37):e27234. doi:10.1097/MD.0000000000027234
  14. Rosso M, Chitnis T. Association Between Cigarette Smoking and Multiple Sclerosis: A Review. JAMA Neurol. 2020;77(2):245–253. doi:10.1001/jamaneurol.2019.4271
  15. Heldt NA, Seliga A, Winfield M, et al. Electronic Cigarette Exposure Disrupts Blood-Brain Barrier Integrity and Promotes Neuroinflammation. Brain Behav Immun. 2020;88:363–380. doi:10.1016/j.bbi.2020.03.034
  16. Alrouji M, Manouchehrinia A, Gran B, Constantinescu CS. Effects of Cigarette Smoke on Immunity, Neuroinflammation and Multiple Sclerosis. J Neuroimmunol. 2019;329:24–34. doi:10.1016/j.jneuroim.2018.10.004
  17. Tanasescu R, Constantinescu CS, Tench CR, Manouchehrinia A. Smoking Cessation and the Reduction of Disability Progression in Multiple Sclerosis: A Cohort Study. Nicotine Tob Res. 2018;20(5):589–595. doi:10.1093/ntr/ntx084
  18. Marabita F, Almgren M, Sjöholm LK, et al. Smoking Induces DNA Methylation Changes in Multiple Sclerosis Patients With Exposure-Response Relationship. Sci Rep. 2017;7:14589. doi:10.1038/s41598-017-14788-w
  19. Poorolajal J, Bahrami M, Karami M, Hooshmand E. Effect of Smoking on Multiple Sclerosis: A Meta-Analysis. J Public Health (Oxf). 2017;39(2):312–320. doi:10.1093/pubmed/fdw030
  20. Zhang P, Wang R, Li Z, et al. The Risk of Smoking on Multiple Sclerosis: A Meta-Analysis Based on 20,626 Cases From Case-Control and Cohort Studies. PeerJ. 2016;4:e1797. doi:10.7717/peerj.1797

ד"ר לידיה פרחובה
מחברת

ד"ר לידיה פרחובה

נוירולוגית, דוקטור למדעי הרפואה. תחומי העבודה הקלינית העיקריים כוללים נוירואימונולוגיה, טרשת נפוצה, NMOSD, MOGAD, הפרעות תנועה, מיגרנה, ספסטיות וטיפול בבוטולינום.

ORCID: 0000-0002-4776-2999

RU EN HE
Made on
Tilda