בלפרוספזם: טיפול באמצעות בוטולינום טוקסין

התסמינים העיקריים

• מצמוץ מוגבר;
• כיווץ או עצימת עיניים בלתי רצונית;
• קושי לשמור על העיניים פתוחות;
• רגישות לאור, יובש או גירוי בעיניים;
• החמרה בעייפות, מתח, אור חזק או מאמץ ראייתי ממושך.

מדוע חשוב אבחון מדויק

לא כל עווית של העפעפיים היא בלפרוספזם. יש להבדיל בין בלפרוספזם לבין המיספזם פציאלי, אפרקסיה של פתיחת העפעפיים, טיקים, גירוי עיני והפרעות נוספות.

האבחנה חשובה משום שהטיפול, בחירת השרירים ודפוס ההזרקה תלויים בגורם ובהפרעה המדויקת.

למה בוטולינום טוקסין הוא הטיפול המרכזי?

הזרקות בוטולינום טוקסין מפחיתות פעילות יתר של השרירים על ידי החלשה זמנית של השרירים הפעילים־ביתר. בבלפרוספזם זהו הטיפול הסימפטומטי המקובל, משום שהוא יכול להפחית את העוויתות, לשפר פתיחת עיניים ולהחזיר תפקוד יומיומי.

ההשפעה זמנית, ולכן בדרך כלל יש צורך בטיפולים חוזרים במרווחים קבועים.

כיצד מתכננים את הטיפול?

תוכנית ההזרקה מותאמת אישית. בחירת השרירים והמינון תלויים בדפוס העוויתות, בסימטריה, בחומרת התסמינים, בתגובה לטיפולים קודמים, בתופעות לוואי אפשריות ובמאפיינים נלווים כמו קושי בפתיחת העפעפיים או מעורבות של שרירים נוספים בפנים.

בפועל, התאמה מדויקת של דפוס ההזרקה היא אחד הגורמים החשובים להצלחת הטיפול.

תופעות לוואי אפשריות

הטיפול נסבל בדרך כלל היטב, אך ייתכנו תופעות לוואי. בהתאם לאתרי ההזרקה ולמינון, הן עשויות לכלול:

• צניחת עפעף זמנית;
• יובש בעיניים או דמעת;
• טשטוש ראייה או אי־נוחות מקומית;
• אסימטריה קלה או השפעה לא מספקת.

מתי כדאי לפנות לטיפול?

• כאשר מצמוץ או עצימת עיניים מפריעים לקריאה, נהיגה או עבודה;
• כאשר התסמינים מחמירים;
• כאשר טיפול קודם לא עזר מספיק;
• כאשר האבחנה אינה ברורה ונדרשת הערכה אצל מומחה.