הפרעות תנועה

ספזם המיפציאלי: טיפול בבוטולינום טוקסין

ספזם המיפציאלי (Hemifacial spasm) גורם להתכווצויות בלתי רצוניות של שרירי צד אחד של הפנים. לרוב התסמינים מתחילים באזור העין ובהמשך יכולים להתפשט ללחי, לזווית הפה, לסנטר ולעיתים גם לצוואר. טיפול בבוטולינום טוקסין יכול להפחית את תדירות ועוצמת ההתכווצויות.

ספזם המיפציאלי עוויתות בפנים עצב הפנים בוטולינום טוקסין MRI

מהו ספזם המיפציאלי?

בספזם המיפציאלי מופיעות התכווצויות חוזרות ולא רצוניות של שרירים המעוצבבים על ידי עצב הפנים, בדרך כלל רק בצד אחד של הפנים.

במקרים טיפוסיים התסמינים מתחילים בעוויתות סביב העין. בהמשך ההתכווצויות יכולות להתפשט ללחי, לאזור הפה, לסנטר ולעיתים לצוואר.

תסמינים אופייניים

  • עוויתות בעפעף בצד אחד;
  • עצימה בלתי רצונית של עין אחת;
  • התכווצויות בלחי או בזווית הפה;
  • אסימטריה בפנים בזמן הספזם;
  • החמרה בעייפות, מתח, דיבור או תנועות פנים;
  • אצל חלק מהמטופלים ההתכווצויות נמשכות גם בשינה.
ספזם המיפציאלי אינו דיסטוניה. במקרים רבים מדובר בגירוי או לחץ על עצב הפנים, לרוב על ידי כלי דם באזור יציאת העצב מגזע המוח.
ספזם המיפציאלי, עצב הפנים, MRI וטיפול בבוטולינום טוקסין
ספזם המיפציאלי מתחיל לעיתים קרובות סביב עין אחת ויכול להתפשט לחלק התחתון של הפנים. בוטולינום טוקסין משמש לשליטה בתסמינים, ו־MRI יכול לסייע בהערכת הסיבה.

מדוע נוצר ספזם המיפציאלי?

המנגנון השכיח ביותר בספזם המיפציאלי ראשוני הוא מגע בין כלי דם לבין עצב הפנים באזור יציאת העצב מגזע המוח. פעימות חוזרות של כלי הדם יכולות לגרום לגירוי כרוני של העצב ולהתפתחות פעילות חשמלית לא תקינה.

לחץ נוירו־וסקולרי

אצל מטופלים רבים ניתן למצוא עורק הנמצא במגע קרוב עם עצב הפנים או מפעיל עליו לחץ באזור שורש העצב.

גורמים משניים

לעיתים רחוקות יותר, תמונה דומה יכולה להופיע עקב שינויים מבניים אחרים באזור עצב הפנים או בגומה האחורית של הגולגולת.

עצם קיומו של מגע בין כלי דם לעצב ב־MRI אינו מוכיח בהכרח שזהו הגורם לתסמינים. יש לפרש את ממצאי ההדמיה יחד עם התמונה הקלינית.

ההבדל בין ספזם המיפציאלי לבלפרוספזם

ספזם המיפציאלי
  • בדרך כלל חד־צדדי;
  • לעיתים קרובות מתחיל סביב העין;
  • יכול להתפשט ללחי ולחלק התחתון של הפנים;
  • קשור לפעילות לא תקינה של עצב הפנים;
  • עשוי להמשיך גם במהלך השינה.
בלפרוספזם
  • בדרך כלל דו־צדדי;
  • מערב בעיקר את האזור סביב שתי העיניים;
  • מהווה צורה של דיסטוניה מוקדית;
  • לעיתים קרובות מלווה במצמוץ מוגבר וברגישות לאור;
  • נובע ממנגנון נוירולוגי שונה.
שתי ההפרעות יכולות להגיב לבוטולינום טוקסין, אך מדובר במחלות נוירולוגיות שונות הדורשות הערכה קלינית שונה.

אבחון ותפקיד ה־MRI

האבחנה היא בראש ובראשונה קלינית. הנוירולוג מעריך את אופי ההתכווצויות, התפשטותן, השרירים המעורבים והאם קיימים סימנים נוירולוגיים נוספים.

הדפוס הטיפוסי הוא התכווצויות חוזרות בצד אחד של הפנים, המתחילות לעיתים קרובות סביב העין ובהמשך מערבות שרירים נוספים באותו צד.

למה מבצעים MRI?

  • להערכת אזור גזע המוח ועצב הפנים;
  • לזיהוי לחץ אפשרי של כלי דם על העצב;
  • לשלילת סיבות מבניות אחרות;
  • לסיוע בתכנון ייעוץ נוירוכירורגי בעת הצורך.
בהתאם למצב הקליני, ניתן לבצע MRI מוח עם רצפים ברזולוציה גבוהה המאפשרים הערכה מפורטת של עצבי הגולגולת וכלי הדם בגומה האחורית.

טיפול בבוטולינום טוקסין

בוטולינום טוקסין מוזרק במינונים קטנים לשרירים המעורבים בהתכווצויות הלא רצוניות. הוא מפחית באופן זמני את העברת האות מהעצב לשריר וכך מקטין את עוצמת הספזם.

הטיפול אינו מסיר לחץ אפשרי של כלי דם על עצב הפנים, אך יכול לספק שליטה טובה בתסמינים אצל מטופלים רבים.

בחירת השרירים וחלוקת המינון מותאמות אישית. מטרת הטיפול היא להפחית את הספזם תוך שמירה ככל האפשר על הבעה טבעית של הפנים.

אילו שרירים יכולים להיות מטופלים?

השריר המעגלי של העין

לעיתים קרובות זהו השריר הראשון והבולט ביותר המעורב בתחילת המחלה.

שרירי הלחי

עם התפשטות הספזם יכולות להופיע התכווצויות בלתי רצוניות בחלק האמצעי של הפנים.

השרירים סביב הפה

מעורבות של החלק התחתון של הפנים יכולה למשוך את זווית הפה ולגרום לאסימטריה.

שרירי פנים נוספים

בדפוסים מורכבים יותר יש להעריך את כלל השרירים המשתתפים בפועל בהתכווצויות.

אין תכנית הזרקה אחידה המתאימה לכל המטופלים. הטיפול מותאם לפיזור הספזם ולצורך לשמור על תנועה והבעה טבעית של הפנים.

כיצד מתבצע הטיפול?

1

הערכה קלינית

הנוירולוג מעריך היכן מתחיל הספזם וכיצד הוא מתפשט בצד הפגוע של הפנים.

2

בחירת השרירים

מזוהים השרירים התורמים במידה הרבה ביותר להתכווצויות הלא רצוניות.

3

הזרקות

כמויות קטנות של בוטולינום טוקסין מוזרקות במחט דקה לאזורים שנבחרו.

4

התאמת הטיפול

התגובה למחזור הקודם משמשת לשיפור התכנית במחזור הבא.

מתי מתחילה ההשפעה?

הימים הראשונים ההשפעה מתפתחת בהדרגה, ולכן הספזם יכול להימשך מיד לאחר הטיפול.
1–2 שבועות הירידה בתדירות ובעוצמת ההתכווצויות נעשית בדרך כלל ברורה יותר.
השבועות הבאים ניתן להעריך את ההשפעה על תפקוד הפנים, הנוחות והפעילות היומיומית.
לאחר מספר חודשים ההשפעה נחלשת בהדרגה, וניתן לחזור על הטיפול כאשר התסמינים חוזרים.

בוטולינום טוקסין או דקומפרסיה מיקרו־וסקולרית?

בוטולינום טוקסין

זוהי דרך זעיר־פולשנית לשלוט בתסמינים. הטיפול מתבצע במרפאה וניתן לחזור עליו לפי הצורך.

הוא מתאים במיוחד למטופלים המעוניינים בטיפול סימפטומטי או כאשר ניתוח אינו האפשרות המתאימה.

דקומפרסיה מיקרו־וסקולרית

בספזם המיפציאלי טיפוסי הקשור ללחץ של כלי דם על עצב הפנים ניתן לשקול ניתוח של דקומפרסיה מיקרו־וסקולרית.

בניגוד לבוטולינום טוקסין, הניתוח מכוון ישירות לקונפליקט הנוירו־וסקולרי, אך דורש התערבות נוירוכירורגית והערכה אישית של התועלת והסיכונים.

הבחירה בין טיפולי בוטולינום טוקסין חוזרים לבין טיפול נוירוכירורגי תלויה בתמונה הקלינית, בחומרת התסמינים, בממצאי ה־MRI, במצב הבריאותי ובהעדפות המטופל.

תופעות לוואי אפשריות של בוטולינום טוקסין

טיפול בבוטולינום טוקסין בספזם המיפציאלי נסבל בדרך כלל היטב. רוב תופעות הלוואי האפשריות הן מקומיות וזמניות.

  • שטף דם קטן או אי־נוחות באזור ההזרקה;
  • צניחת עפעף זמנית;
  • אסימטריה זמנית של החיוך;
  • סגירה לא מלאה של העין;
  • יובש או גירוי בעין;
  • חולשה זמנית של שרירי פנים מסוימים.
מטרת תכנון הטיפול היא להשיג שליטה טובה בספזם תוך שמירה מרבית על הבעה טבעית של הפנים.

אם הטיפול הקודם לא עזר מספיק

הערכה מחדש של פיזור הספזם

דפוס המעורבות של שרירי הפנים יכול להשתנות עם הזמן.

בחינה מחדש של שרירי המטרה

האסימטריה הבולטת ביותר לעין אינה תמיד מצביעה על השרירים המרכזיים היוצרים את הספזם.

בדיקת חלוקת המינון

טיפול חלש מדי עלול להיות לא מספק, בעוד שחולשה עודפת יכולה להשפיע על ההבעה.

בדיקה מחדש של האבחנה

מהלך לא טיפוסי עשוי להצדיק הערכה מחודשת של האבחנה.

טיפול אצל ד״ר לידיה פרחובה

ד״ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית בישראל בעלת ניסיון באבחון הפרעות תנועה ובטיפול בבוטולינום טוקסין במחלות נוירולוגיות.

בספזם המיפציאלי חשובים אבחון מדויק, הערכת פיזור ההתכווצויות בפנים ובחירה אישית של השרירים לטיפול.

אם בוצעו בעבר הזרקות בוטולינום טוקסין, מידע על התכשיר, השרירים שהוזרקו, המינונים, משך ההשפעה ותופעות הלוואי יכול לסייע בתכנון הטיפול הבא.

במידת הצורך ניתן לדון גם בממצאי MRI ובצורך בהערכה נוירוכירורגית.

שאלות נפוצות

האם ספזם המיפציאלי הוא דיסטוניה?

לא. ספזם המיפציאלי הוא הפרעה נוירולוגית נפרדת הקשורה לפעילות לא תקינה של עצב הפנים, ולעיתים קרובות ללחץ של כלי דם על העצב.

מדוע הספזם מופיע רק בצד אחד של הפנים?

בספזם המיפציאלי טיפוסי הפעילות הלא תקינה מתפתחת בעצב פנים אחד, ולכן ההתכווצויות מופיעות בשרירים בצד אחד של הפנים.

האם צריך לבצע MRI?

MRI משמש לעיתים קרובות להערכת אזור עצב הפנים, לחץ אפשרי של כלי דם ולשלילת גורמים מבניים אחרים. הצורך בבדיקה והפרוטוקול המתאים נקבעים לפי המצב הקליני.

האם בוטולינום טוקסין עוזר בספזם המיפציאלי?

כן. בוטולינום טוקסין יכול להפחית את תדירות ועוצמת ההתכווצויות הלא רצוניות של שרירי הפנים ומהווה אפשרות מרכזית לטיפול סימפטומטי.

כמה זמן נמשכת השפעת הטיפול?

ההשפעה נמשכת בדרך כלל מספר חודשים. המרווח בין הטיפולים מותאם למשך ההשפעה ולחזרת התסמינים.

האם ניתן לטפל בספזם המיפציאלי בניתוח?

בספזם המיפציאלי ראשוני טיפוסי הקשור ללחץ של כלי דם על עצב הפנים, ניתן לשקול דקומפרסיה מיקרו־וסקולרית לאחר הערכה נוירולוגית ונוירוכירורגית.

מה ההבדל בין ספזם המיפציאלי לבלפרוספזם?

ספזם המיפציאלי הוא בדרך כלל חד־צדדי ויכול להתפשט מהעין לחלק התחתון של הפנים. בלפרוספזם הוא בדרך כלל דו־צדדי ומהווה צורה של דיסטוניה מוקדית.

ייעוץ לספזם המיפציאלי בישראל

אם התכווצויות בלתי רצוניות מתחילות סביב עין אחת, מתפשטות ללחי או לפה, או שטיפול קודם בבוטולינום טוקסין לא נתן תוצאה מספקת, ייעוץ אצל ד״ר לידיה פרחובה יכול לסייע באבחון, בהערכת הצורך ב־MRI ובתכנון המשך הטיפול.

לקביעת ייעוץ
Made on
Tilda