דיסטוניה צווארית גורמת לסיבוב, הטיה, כפיפה או יישור בלתי רצוניים של הראש והצוואר. לעיתים קרובות היא מלווה בכאב ויכולה לכלול גם רעד של הראש. טיפול בבוטולינום טוקסין מאפשר להפחית באופן ממוקד את הפעילות של השרירים המעורבים בדפוס התנועה הלא תקין.
דיסטוניה צווארית היא דיסטוניה מוקדית שבה פעילות שרירית בלתי רצונית גורמת לתנוחות לא תקינות או לתנועות חוזרות של הראש והצוואר.
אצל חלק מהמטופלים בולט בעיקר סיבוב של הראש, ואצל אחרים הטיה לצד, כפיפה קדימה או יישור לאחור. דפוסים משולבים שכיחים, ולכן תנוחה שנראית דומה מבחוץ יכולה להיגרם משילובים שונים של שרירים פעילים.
המונחים הקלאסיים מתארים את כיוון התנוחה הלא תקינה של הראש והצוואר. בפועל, דפוסים “טהורים” פחות שכיחים משילובים של מספר מרכיבים.
סיבוב דומיננטי של הראש לצד אחד.
הטיה צידית של הראש והצוואר לכיוון הכתף.
כפיפה דומיננטית קדימה של הראש או הצוואר.
יישור דומיננטי לאחור של הראש או הצוואר.
בוטולינום טוקסין הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיסטוניה צווארית מוקדית. התרופה מוזרקת ישירות לשרירים המשתתפים בתנוחה או בתנועה הלא תקינה.
הטיפול מפחית באופן זמני את שחרור האצטילכולין במפגש עצב־שריר וכך מקטין את הפעילות המוגברת של השרירים שנבחרו.
מטרת הטיפול אינה ליצור חולשה מקסימלית של הצוואר, אלא להשיג איזון טוב יותר בין קבוצות השרירים, להפחית תנועה לא רצונית וכאב ולשפר את היכולת להחזיק ולהניע את הראש בצורה נוחה יותר.
תנוחת הראש נוצרת מפעילות משולבת של מספר שרירים. שני מטופלים עם סיבוב דומה לעין יכולים להיות בעלי דפוס שרירי שונה לחלוטין.
יכול להשתתף בסיבוב, ביישור ובחלק מהדפוסים של רעד דיסטוני של הראש.
משתתף לעיתים קרובות בדפוסים סיבוביים ומשולבים, אך יש להעריך אותו יחד עם שרירים נוספים.
יכול להשתתף בהטיה צידית, בסיבוב ובשינוי במנח חגורת הכתפיים.
יכול להיות חלק מדפוס מורכב המערב גם את הצוואר וגם את הכתף.
שרירים עמוקים יכולים להיות חשובים בדפוסים מסוימים ולעיתים דורשים לוקליזציה מדויקת יותר.
אצל רוב המטופלים התנוחה הלא תקינה נוצרת משילוב של מספר שרירים ולא משריר אחד בלבד.
בהערכה מפורטת נבחן לא רק כיוון התנועה, אלא גם הרמה האנטומית שבה היא נוצרת. בגישה המודרנית מבדילים בין תנועה שמקורה בעיקר בחלק העליון של הצוואר לבין תנועה של עמוד השדרה הצווארי ביחס לגו.
התנועה הלא תקינה נוצרת בעיקר במקטעים הצוואריים העליונים, כאשר הראש משנה את מיקומו ביחס לצוואר.
דפוס סיבובי ברמה זו יכול להיקרא torticaput.
עמוד השדרה הצווארי משנה את מיקומו ביחס לגו. שרירים אחרים יכולים להיות מעורבים לעומת תנועה שנראית דומה מבחוץ.
דפוס סיבובי ברמה זו מתאים ל־ torticollis הקלאסי.
מעריכים את מנח הראש והצוואר, כיוון התנועה, רעד, כאב, מנח הכתפיים ותנועות מפצות.
מזוהים השרירים המשתתפים במידה הרבה ביותר בתנועה הלא תקינה.
בוטולינום טוקסין מחולק בין השרירים שנבחרו במינונים המותאמים באופן אישי.
תוצאות המחזור הקודם משמשות לשיפור תכנון הטיפול הבא.
שרירים שטחיים רבים ניתנים לזיהוי מדויק יחסית לפי נקודות ציון אנטומיות ובדיקה קלינית. במצבים אחרים, הנחיה נוספת יכולה לסייע באיתור מדויק יותר של שריר המטרה.
אולטרסאונד מאפשר לראות את השרירים והמבנים הסמוכים בזמן אמת, בעוד ש־EMG יכול לסייע בזיהוי שרירים עם פעילות חריגה.
אצל חלק מהמטופלים דיסטוניה צווארית כוללת לא רק תנוחה לא תקינה קבועה אלא גם רעד דיסטוני של הראש.
הרעד יכול להיות לא סדיר, להתגבר במנחים מסוימים ולהופיע יחד עם סיבוב או הטיה.
כאשר הרעד בולט, חשוב במיוחד לזהות אילו שרירים משתתפים בתנועה התנודתית. לכן תכנית ההזרקות יכולה להיות שונה מזו המשמשת בדיסטוניה טונית בעיקר.
כאב בצוואר ובחגורת הכתפיים הוא אחד התסמינים השכיחים והמשמעותיים ביותר של דיסטוניה צווארית. אצל חלק מהמטופלים הכאב הוא הסיבה העיקרית לפנייה לנוירולוג.
טיפול בבוטולינום טוקסין יכול להפחית לא רק את התנוחה והתנועה הלא תקינות, אלא גם כאב הקשור לדיסטוניה. לכן חשוב להעריך את שינוי הכאב בנפרד בעת בדיקת תוצאות הטיפול.
תגובה חלקית לטיפול קודם בבוטולינום טוקסין אינה בהכרח מעידה שהטיפול עצמו אינו יעיל. לפני שמוותרים על השיטה כדאי להבין מדוע התגובה הייתה מוגבלת.
דיסטוניה יכולה להשתנות עם הזמן, ותכנית קודמת אולי לא התייחסה לכל מרכיבי התנועה.
התנוחה הנראית לעין אינה תמיד מספיקה כדי לזהות את השרירים המרכזיים המשתתפים בדיסטוניה.
לא רק המינון הכולל חשוב, אלא גם האופן שבו הוא מחולק בין השרירים.
כדאי לדעת אם הייתה תועלת, מתי התחילה, מה הייתה עוצמתה וכמה זמן נמשכה.
במקרים מסוימים יש מקום לבדוק מחדש גם את האבחנה, טכניקת ההזרקה, הצורך בהנחיה וסיבות נדירות לירידה משנית ביעילות הטיפול.
טיפול בבוטולינום טוקסין בדיסטוניה צווארית נסבל בדרך כלל היטב. ייתכנו אי־נוחות מקומית, שטף דם קטן או חולשה זמנית של חלק משרירי הצוואר.
רוב תופעות הלוואי הן זמניות ונחלשות בהדרגה עם ירידת השפעת התרופה.
בוטולינום טוקסין פועל על השרירים הפעילים יתר על המידה, אך הטיפול בדיסטוניה צווארית אינו בהכרח מסתכם בהזרקות בלבד.
בהתאם למצב הקליני ניתן לשלב תרגילים, עבודה על שליטה במנח הראש, תנועת הצוואר ותפקוד יומיומי. תכנית השיקום צריכה להתאים לדפוס התנועה האישי, ולא להתבסס רק על ניסיון “ליישר בכוח” את התנוחה הדיסטונית.
ד״ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית בעלת ניסיון באבחון הפרעות תנועה ובשימוש בבוטולינום טוקסין במחלות נוירולוגיות.
בדיסטוניה צווארית תכנון הטיפול מתחיל בניתוח של התנועה: מנח הראש והצוואר, כיוון התנועה הלא תקינה, רעד, כאב ופעילות מפצה של השרירים.
תכנית ההזרקות נבחרת באופן אישי. התגובה למחזור הקודם מספקת מידע חשוב במיוחד לתכנון מדויק יותר של הטיפול הבא.
אם כבר קיבלתם בעבר בוטולינום טוקסין, מומלץ להביא את שם התכשיר, המינון הכולל, השרירים והמינונים בכל שריר, תאריך הטיפול האחרון ומידע על עוצמת ומשך ההשפעה.
כן. אצל רוב המטופלים עם דיסטוניה צווארית מוקדית, בוטולינום טוקסין נחשב לטיפול קו ראשון.
תנוחת ראש דומה יכולה להיגרם משילובים שונים של שרירים פעילים. לכן בחירת השרירים וחלוקת המינון חייבות להיות אישיות.
כן. כאב שכיח מאוד בדיסטוניה צווארית, והפחתת כאב היא אחת ממטרות הטיפול החשובות.
אצל חלק מהמטופלים כן. חשוב במיוחד לזהות את השרירים המשתתפים ישירות ברעד, ולכן תכנית ההזרקות יכולה להיות שונה מדיסטוניה טונית.
לא. הנחיה יכולה להיות שימושית במיוחד בשרירים עמוקים, בדפוסים מורכבים או כאשר התגובה לטיפול קודם הייתה חלקית, אך אינה נדרשת בכל הזרקה.
לעיתים קרובות הטיפול חוזר לאחר כשלושה חודשים, אך המרווח האופטימלי תלוי במשך ההשפעה ובמצב הקליני האישי.
כדאי להעריך מחדש את דפוס התנועה, שרירי המטרה, חלוקת המינון והתגובה למחזור הקודם. תגובה מוגבלת אינה בהכרח אומרת שבוטולינום טוקסין אינו מתאים למטופל.
אם הראש מסתובב או נוטה באופן בלתי רצוני, יש כאב בצוואר או רעד של הראש, או שטיפול קודם בבוטולינום טוקסין לא נתן תוצאה מספקת, ייעוץ נוירולוגי יכול לסייע בהגדרת דפוס התנועה ובתכנון המשך הטיפול.
לקביעת ייעוץ