הפרעות תנועה

דיסטוניה צווארית: טיפול בבוטולינום טוקסין

דיסטוניה צווארית גורמת לסיבוב, הטיה, כפיפה או יישור בלתי רצוניים של הראש והצוואר. לעיתים קרובות היא מלווה בכאב ויכולה לכלול גם רעד של הראש. טיפול בבוטולינום טוקסין מאפשר להפחית באופן ממוקד את הפעילות של השרירים המעורבים בדפוס התנועה הלא תקין.

דיסטוניה צווארית טורטיקוליס ספזמודי טורטיקוליס רעד ראש בוטולינום טוקסין

מהי דיסטוניה צווארית?

דיסטוניה צווארית היא דיסטוניה מוקדית שבה פעילות שרירית בלתי רצונית גורמת לתנוחות לא תקינות או לתנועות חוזרות של הראש והצוואר.

אצל חלק מהמטופלים בולט בעיקר סיבוב של הראש, ואצל אחרים הטיה לצד, כפיפה קדימה או יישור לאחור. דפוסים משולבים שכיחים, ולכן תנוחה שנראית דומה מבחוץ יכולה להיגרם משילובים שונים של שרירים פעילים.

תסמינים שכיחים

  • סיבוב או הטיה בלתי רצוניים של הראש;
  • קושי לשמור את הראש במנח ניטרלי;
  • כאב בצוואר ובחגורת הכתפיים;
  • הרמה של כתף אחת;
  • רעד או תנועות קופצניות של הראש;
  • הגבלה בתנועות הצוואר;
  • החמרה במתח או בפעולות מסוימות.
אצל חלק מהמטופלים מגע קל בסנטר, בלחי או בעורף יכול להפחית זמנית את התנועה הדיסטונית. תופעה אופיינית זו נקראת טריק תחושתי או geste antagoniste.

הדפוסים העיקריים של דיסטוניה צווארית

המונחים הקלאסיים מתארים את כיוון התנוחה הלא תקינה של הראש והצוואר. בפועל, דפוסים “טהורים” פחות שכיחים משילובים של מספר מרכיבים.

↻

טורטיקוליס

סיבוב דומיננטי של הראש לצד אחד.

↘

לטרוקוליס

הטיה צידית של הראש והצוואר לכיוון הכתף.

↓

אנטרוקוליס

כפיפה דומיננטית קדימה של הראש או הצוואר.

↑

רטרוקוליס

יישור דומיננטי לאחור של הראש או הצוואר.

דיסטוניה צווארית: טורטיקוליס, לטרוקוליס, אנטרוקוליס, רטרוקוליס ושרירי הצוואר
דפוסים שכיחים של דיסטוניה צווארית ושרירי צוואר שיכולים להשתתף בתנועה הלא תקינה. האיור אינו מפת הזרקה קבועה: שרירי המטרה נבחרים באופן אישי.

טיפול בבוטולינום טוקסין בדיסטוניה צווארית

בוטולינום טוקסין הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיסטוניה צווארית מוקדית. התרופה מוזרקת ישירות לשרירים המשתתפים בתנוחה או בתנועה הלא תקינה.

הטיפול מפחית באופן זמני את שחרור האצטילכולין במפגש עצב־שריר וכך מקטין את הפעילות המוגברת של השרירים שנבחרו.

מטרת הטיפול אינה ליצור חולשה מקסימלית של הצוואר, אלא להשיג איזון טוב יותר בין קבוצות השרירים, להפחית תנועה לא רצונית וכאב ולשפר את היכולת להחזיק ולהניע את הראש בצורה נוחה יותר.

מדוע אי אפשר להשתמש באותה תכנית הזרקות אצל כולם?

תנוחת הראש נוצרת מפעילות משולבת של מספר שרירים. שני מטופלים עם סיבוב דומה לעין יכולים להיות בעלי דפוס שרירי שונה לחלוטין.

Splenius capitis

יכול להשתתף בסיבוב, ביישור ובחלק מהדפוסים של רעד דיסטוני של הראש.

Sternocleidomastoid

משתתף לעיתים קרובות בדפוסים סיבוביים ומשולבים, אך יש להעריך אותו יחד עם שרירים נוספים.

Levator scapulae

יכול להשתתף בהטיה צידית, בסיבוב ובשינוי במנח חגורת הכתפיים.

Trapezius

יכול להיות חלק מדפוס מורכב המערב גם את הצוואר וגם את הכתף.

שרירים עמוקים של הצוואר

שרירים עמוקים יכולים להיות חשובים בדפוסים מסוימים ולעיתים דורשים לוקליזציה מדויקת יותר.

שילוב של מספר שרירים

אצל רוב המטופלים התנוחה הלא תקינה נוצרת משילוב של מספר שרירים ולא משריר אחד בלבד.

רשימת השרירים נועדה להסביר את עקרונות הטיפול. זו אינה תכנית הזרקות קבועה. הצד, שרירי המטרה והמינונים נבחרים לאחר הערכה אישית.

ראש או צוואר: מדוע ההבחנה חשובה?

בהערכה מפורטת נבחן לא רק כיוון התנועה, אלא גם הרמה האנטומית שבה היא נוצרת. בגישה המודרנית מבדילים בין תנועה שמקורה בעיקר בחלק העליון של הצוואר לבין תנועה של עמוד השדרה הצווארי ביחס לגו.

CAPUT

תנועה בעיקר של הראש

התנועה הלא תקינה נוצרת בעיקר במקטעים הצוואריים העליונים, כאשר הראש משנה את מיקומו ביחס לצוואר.

דפוס סיבובי ברמה זו יכול להיקרא torticaput.

⇄
COLLIS

תנועה בעיקר של הצוואר

עמוד השדרה הצווארי משנה את מיקומו ביחס לגו. שרירים אחרים יכולים להיות מעורבים לעומת תנועה שנראית דומה מבחוץ.

דפוס סיבובי ברמה זו מתאים ל־ torticollis הקלאסי.

מרכיבי caput ו־collis מופיעים לעיתים יחד. ההבחנה הזו יכולה להיות שימושית במיוחד בדפוסים מורכבים, ברעד ראש או כאשר התגובה להזרקות קודמות הייתה חלקית.

כיצד מתבצע הטיפול?

1

ניתוח דפוס התנועה

מעריכים את מנח הראש והצוואר, כיוון התנועה, רעד, כאב, מנח הכתפיים ותנועות מפצות.

2

בחירת שרירים

מזוהים השרירים המשתתפים במידה הרבה ביותר בתנועה הלא תקינה.

3

הזרקות

בוטולינום טוקסין מחולק בין השרירים שנבחרו במינונים המותאמים באופן אישי.

4

הערכת תגובה

תוצאות המחזור הקודם משמשות לשיפור תכנון הטיפול הבא.

מתי אולטרסאונד או EMG יכולים להיות שימושיים?

שרירים שטחיים רבים ניתנים לזיהוי מדויק יחסית לפי נקודות ציון אנטומיות ובדיקה קלינית. במצבים אחרים, הנחיה נוספת יכולה לסייע באיתור מדויק יותר של שריר המטרה.

אולטרסאונד מאפשר לראות את השרירים והמבנים הסמוכים בזמן אמת, בעוד ש־EMG יכול לסייע בזיהוי שרירים עם פעילות חריגה.

הנחיה יכולה להיות שימושית במיוחד

  • בשרירים עמוקים של הצוואר;
  • בדפוסים משולבים ומורכבים;
  • ברעד דיסטוני בולט של הראש;
  • כאשר הלוקליזציה האנטומית אינה ברורה;
  • כאשר התגובה לטיפול קודם הייתה חלקית.
אולטרסאונד ו־EMG הם כלים מסייעים. הם יכולים לשפר את הדיוק במצבים מסוימים, אך אינם מחליפים ניתוח קליני של דפוס התנועה הדיסטוני.

רעד של הראש בדיסטוניה צווארית

אצל חלק מהמטופלים דיסטוניה צווארית כוללת לא רק תנוחה לא תקינה קבועה אלא גם רעד דיסטוני של הראש.

הרעד יכול להיות לא סדיר, להתגבר במנחים מסוימים ולהופיע יחד עם סיבוב או הטיה.

כאשר הרעד בולט, חשוב במיוחד לזהות אילו שרירים משתתפים בתנועה התנודתית. לכן תכנית ההזרקות יכולה להיות שונה מזו המשמשת בדיסטוניה טונית בעיקר.

כאב בדיסטוניה צווארית

כאב בצוואר ובחגורת הכתפיים הוא אחד התסמינים השכיחים והמשמעותיים ביותר של דיסטוניה צווארית. אצל חלק מהמטופלים הכאב הוא הסיבה העיקרית לפנייה לנוירולוג.

טיפול בבוטולינום טוקסין יכול להפחית לא רק את התנוחה והתנועה הלא תקינות, אלא גם כאב הקשור לדיסטוניה. לכן חשוב להעריך את שינוי הכאב בנפרד בעת בדיקת תוצאות הטיפול.

מתי מתחילה ההשפעה?

הימים הראשונים ההשפעה מתפתחת בהדרגה, ולכן בדרך כלל לא מצפים לשינוי מיידי לאחר ההזרקה.
1–2 שבועות שינויים במנח הראש, בכאב או בתנועות הלא רצוניות נעשים בדרך כלל ברורים יותר.
השבועות הבאים ניתן להעריך באופן מלא יותר את התגובה הקלינית ואת השגת מטרות הטיפול.
לאחר מספר חודשים ההשפעה נחלשת בהדרגה, ואם התסמינים חוזרים ניתן לשקול מחזור טיפול נוסף.
הצלחת הטיפול אינה נמדדת רק לפי מידת היישור של הראש. חשובים גם כאב, טווח תנועה, רעד והיכולת לעבוד, ללכת, לנהוג ולבצע פעולות יומיומיות.

אם ההזרקות הקודמות לא עזרו מספיק

תגובה חלקית לטיפול קודם בבוטולינום טוקסין אינה בהכרח מעידה שהטיפול עצמו אינו יעיל. לפני שמוותרים על השיטה כדאי להבין מדוע התגובה הייתה מוגבלת.

הערכה מחדש של דפוס התנועה

דיסטוניה יכולה להשתנות עם הזמן, ותכנית קודמת אולי לא התייחסה לכל מרכיבי התנועה.

בחינה מחדש של שרירי המטרה

התנוחה הנראית לעין אינה תמיד מספיקה כדי לזהות את השרירים המרכזיים המשתתפים בדיסטוניה.

בדיקת חלוקת המינון

לא רק המינון הכולל חשוב, אלא גם האופן שבו הוא מחולק בין השרירים.

בדיקת משך ההשפעה

כדאי לדעת אם הייתה תועלת, מתי התחילה, מה הייתה עוצמתה וכמה זמן נמשכה.

במקרים מסוימים יש מקום לבדוק מחדש גם את האבחנה, טכניקת ההזרקה, הצורך בהנחיה וסיבות נדירות לירידה משנית ביעילות הטיפול.

בטיחות ותופעות לוואי אפשריות

טיפול בבוטולינום טוקסין בדיסטוניה צווארית נסבל בדרך כלל היטב. ייתכנו אי־נוחות מקומית, שטף דם קטן או חולשה זמנית של חלק משרירי הצוואר.

רוב תופעות הלוואי הן זמניות ונחלשות בהדרגה עם ירידת השפעת התרופה.

תופעות אפשריות חשובות

  • כאב או רגישות מקומית;
  • חולשה זמנית של שרירי הצוואר;
  • תחושת כובד של הראש;
  • קושי זמני בבליעה;
  • לעיתים רחוקות יותר — תופעות מקומיות נוספות.
לפני הטיפול חשוב לעדכן את הנוירולוג לגבי הזרקות קודמות של בוטולינום טוקסין, מחלות עצב־שריר, תרופות קבועות, תגובות חריגות לטיפולים קודמים, הריון או הנקה.

דיסטוניה צווארית ופיזיותרפיה

בוטולינום טוקסין פועל על השרירים הפעילים יתר על המידה, אך הטיפול בדיסטוניה צווארית אינו בהכרח מסתכם בהזרקות בלבד.

בהתאם למצב הקליני ניתן לשלב תרגילים, עבודה על שליטה במנח הראש, תנועת הצוואר ותפקוד יומיומי. תכנית השיקום צריכה להתאים לדפוס התנועה האישי, ולא להתבסס רק על ניסיון “ליישר בכוח” את התנוחה הדיסטונית.

טיפול אצל ד״ר לידיה פרחובה

ד״ר לידיה פרחובה היא נוירולוגית בעלת ניסיון באבחון הפרעות תנועה ובשימוש בבוטולינום טוקסין במחלות נוירולוגיות.

בדיסטוניה צווארית תכנון הטיפול מתחיל בניתוח של התנועה: מנח הראש והצוואר, כיוון התנועה הלא תקינה, רעד, כאב ופעילות מפצה של השרירים.

תכנית ההזרקות נבחרת באופן אישי. התגובה למחזור הקודם מספקת מידע חשוב במיוחד לתכנון מדויק יותר של הטיפול הבא.

אם כבר קיבלתם בעבר בוטולינום טוקסין, מומלץ להביא את שם התכשיר, המינון הכולל, השרירים והמינונים בכל שריר, תאריך הטיפול האחרון ומידע על עוצמת ומשך ההשפעה.

שאלות נפוצות

האם בוטולינום טוקסין הוא טיפול מרכזי בדיסטוניה צווארית?

כן. אצל רוב המטופלים עם דיסטוניה צווארית מוקדית, בוטולינום טוקסין נחשב לטיפול קו ראשון.

מדוע אי אפשר להזריק לאותם שרירים אצל כל המטופלים?

תנוחת ראש דומה יכולה להיגרם משילובים שונים של שרירים פעילים. לכן בחירת השרירים וחלוקת המינון חייבות להיות אישיות.

האם בוטולינום טוקסין יכול להפחית כאב בצוואר?

כן. כאב שכיח מאוד בדיסטוניה צווארית, והפחתת כאב היא אחת ממטרות הטיפול החשובות.

האם בוטולינום טוקסין יכול לעזור לרעד דיסטוני של הראש?

אצל חלק מהמטופלים כן. חשוב במיוחד לזהות את השרירים המשתתפים ישירות ברעד, ולכן תכנית ההזרקות יכולה להיות שונה מדיסטוניה טונית.

האם תמיד צריך אולטרסאונד או EMG?

לא. הנחיה יכולה להיות שימושית במיוחד בשרירים עמוקים, בדפוסים מורכבים או כאשר התגובה לטיפול קודם הייתה חלקית, אך אינה נדרשת בכל הזרקה.

באיזו תדירות חוזרים על הטיפול?

לעיתים קרובות הטיפול חוזר לאחר כשלושה חודשים, אך המרווח האופטימלי תלוי במשך ההשפעה ובמצב הקליני האישי.

מה עושים אם ההזרקות הקודמות כמעט לא עזרו?

כדאי להעריך מחדש את דפוס התנועה, שרירי המטרה, חלוקת המינון והתגובה למחזור הקודם. תגובה מוגבלת אינה בהכרח אומרת שבוטולינום טוקסין אינו מתאים למטופל.

ייעוץ לדיסטוניה צווארית בישראל

אם הראש מסתובב או נוטה באופן בלתי רצוני, יש כאב בצוואר או רעד של הראש, או שטיפול קודם בבוטולינום טוקסין לא נתן תוצאה מספקת, ייעוץ נוירולוגי יכול לסייע בהגדרת דפוס התנועה ובתכנון המשך הטיפול.

לקביעת ייעוץ
Made on
Tilda